מבחר שאלות ותשובות על מערכת החינוך בברלין, לטובת מהגרים ומתעניינים

 לאחרונה פונים אלי אנשים ושואלים על מערכת החינוך בגרמניה לקראת בדיקת אפשרות להגירה לגרמניה מישראל. אז לטובת כל אלה שפונים אליהם מנהיגים מכל העולם, מבחר שאלות ותשובות על מערכת החינוך. אתם כמובן מוזמנים להוסיף שאלות בהערות, ואני אערוך את הטקסט בהתאם ואוסיף תשובות. 

ממליצה להתחיל, במידה ואתם בכלל לא יודעים ומכירים, גם עם הראיון שביצעתי בפודקאסט של שפיץ, בנושא מערכת החינוך של ברלין

איך מערכת החינוך בגרמניה?

אין דבר כזה! יש בגרמניה 16 מערכות חינוך שונות, כמניין המדינות הפדרליות בגרמניה. יש כמה הבדלים חשובים, כך שאם אתם מהגרים לאזור בגרמניה שאינו ברלין, אשתדל לתת לכם תשובות על השאלות שלכם, אבל בעיקרון, אני קודם כל מדברת על מערכת החינוך בברלין. 

ובכל זאת... מערכת החינוך הגרמנית, בקווים כלליים, היא ברמה טובה למדי (מבחינת מבחני מיצ"ב בינלאומיים), אבל כמו כולן, טעונת שיפור. יש בה כמה הבדלים עקרוניים מישראל: 

• אין חינוך חובה עד כיתה א', אפשר מצידם גם לא לבקר בגן (אך מומלץ לקליטת השפה) 

• אין אפשרות לחינוך ביתי החל מכיתה א', מקסימום לבתי"ס פרטיים אלטרנטיביים בסגנון חינוך פתוח

• הכשרת המורים רצינית הרבה-הרבה יותר (גם השכר, אבל על זה בדיון אחר) 

• קיימים מסלולי תיכון שונים, כולל מסלולי תיכון שכלל לא מובילים לבגרות (נכון שתמיד אפשר "לתקן" ולעשות בגרות אקסטרנית או משהו דומה, אבל יש גם מסלולים שנגמרים בכיתה ט' או י' עם ההפנייה להמשיך להכשרה מקצועית). ר' בפירוט על בתי הספר התיכוניים בברלין קצת יותר מידע לגבי ברלין, אבל בעיקרון, קיימים הסוגים הבאים של בתי ספר תיכוניים: 
• גימנסיה Gymnasium - בי"ס תיכון עיוני, 8-שנתי (מכיתה ה' ועד כיתה י"ב, לכן גם קוראים לי"בתניקים "שמיניסטים"), שפעיל בהרבה ממדינות גרמניה כמסלול העיקרי להגעה ל"אביטור", המקבילה הגרמנית לבגרות עיונית. גימסיות מסורתיות (מחוץ לברלין) מציעות קורס חובה של שפות עתיקות - בד"כ לטינית, לפעמים יוונית עתיקה (כשפה זרה שנייה אחרי אנגלית) ולצד זאת שפה זרה שלישית. בברלין הגימנסיות מציעות שתי שפות זרות (כלומר אנגלית + שפה נוספת, רובן מציעות שפה מודרנית כמו צרפתית, ספרדית וכו', אבל חלקן עדיין גם שפה עתיקה) או שלוש במידה ומדובר ב"גימנסיה ממוקדת שפות" (כמו הגימנסיה היהודית של ברלין, שמציעה אנגלית כשפה זרה ראשונה; עברית כשנייה; ורוסית או צרפתית כשפה זרה שלישית). 
• בי"ס ריאלי Realschule - בברלין אין את צורת ביה"ס הזה, שהיא בעצם הצורה השנייה לגימנסיה. עיונית, אבל עם אוריינטציה של מקצועות פרקטיים ומדעיים (מה שהיה נחשב לנחות לאוריינטציה לפילוסופיה ושפות עתיקות). ושוב, אם משווים למונחים ישראליים, האם שמעתם על בי"ס בשם "בית הספר הריאלי"? מכל מקום - בתי ספר ריאלים רבים ממשיכים רק עד כיתה י' , ואח"כ התלמידים יכולים להחליט בין הכשרה מקצועית לבין מעבר לכיתות י"א - י"ב (או י"ג) בבי"ס עיוני. יש גם "ריאל גימנסיות" שמציעות מסלול עד הבגרות. 
• "האופטשולה" - זהו בי"ס שמיועד לתלמידים חלשים יותר ומסתיים בכיתה ט' (לטובת הכשרה מקצועית). גם סוג ביה"ס הזה לא קיים בברלין לטובת בתי"ס כוללניים יותר (ר' למטה).  

• היד הרבה יותר קלה על ההדק בהקשר של השארת כיתה ואין פה סטיגמה על העניין כמו בארץ. מן הסתם לא מדובר בביטוי להצלחה בית-ספרית מעולה, אבל גם לא טרגדיה נוראית. יש פה אנשים שמשיגים בגרות בגיל 20 או 21 אחרי שזו השנה שבה הם סיימו כיתה י"ב או י"ג

• ואכן, יש פה בתי ספר 13-שנתיים (הרוב) לצד 12-שנתיים במסלולי בגרות ולא רק כמו שאנחנו רגילים, במסלולים מקצועיים ("הנדסאים")  

• בערים הגדולות יש בתי"ס דו-לשוניים ממלכתיים (חוץ מן הפרטיים) שמלמדים חלק מן המקצועות באנגלית וחלק בגרמנית. בנפרד אתייחס למטה לכמה זה כדאי לילד הספציפי שלכם (כמובן שלא קל להתקבל לשם בלי קשר). 

• כמובן שקיימת מערכת שלמה של בתי ספר פרטיים מסוגים שונים (כולל יהודיים וכולל בינלאומיים שמלמדים באנגלית בלבד). גם פה אתייחס בהמשך לכמה זה כדאי, וגם אם אתם לא מתכוונים לגור בברלין, כדאי לקרוא

• יש פה חינוך מיוחד נפרד מן החינוך הכללי, אך יש פה מגמה הרבה יותר חזקה של שילוב מאשר בארץ, עם החלטה של ההורים לאן לשלוח את הילד/ה. מכיוון שאני עצמי עוסקת בחנ"מ, אך מכיוון שזה גם נושא שבו בד"כ תרצו לשמור על דיסקרטיות, תוכלו לפנות אלי בפרטי בפייסבוק עם שאלות ואשתדל למצוא את הזמן לענות מה מומלץ במקרים קונקרטיים. 

אז, איך מערכת החינוך בברלין?

בברלין מבחינת מבנה מערכת החינוך, יש לנו מספר בתי ספר: 

• בכיתה א' מבקרים בד"כ החל מן השנה שבה מלאו לכם שש (אבל רוב התלמידים מעל גיל 6, אם לא כבר בני 7)

• רוב כיתות א' בברלין פועלות בשיטה של ערבוב ילדי כיתות א' וב' (לפעמים גם ג') בכיתה אחת. הרעיון מאחורי הכיתה המאוחדת הזו של בני גילאים שונים, היא מתן אפשרות לכל ילד להתפתח בקצב שלו. זו שקולטת מהר (או כבר ידעה קצת לקרוא בגן), תתחיל לגשש כבר חומר של כיתה ב' בלי באמת להיפרד מחברים ו"לקפוץ כיתה"; זה שצריך עוד קצת יותר זמן, כי הוא מהגר ולא מדבר גרמנית, כי הוא פשוט מאלה שמלבלבלים מאוחר יותר - מקבל למעשה שלוש שנים בכיתות א'/ב' לקלוט את החומר, בלי שיקראו לזה בשמות כמו "להישאר כיתה". 

• לתיכון אפשר לעבור אחרי כיתה ד' (מיעוט מן התלמידים) או אחרי כיתה ו' (רובם). אפשר לסיים אותו ב-12 שנים או ב-13. לבגרות אפשר להגיע, בניגוד למדינות אחרות בגרמניה, גם אם הציונים בחטיבה או ביסודי לא מדהימים. 

• ישנם בתי ספר דו-לשוניים (ר' למעלה בחלק הכללי) ובחינוך הפרטי ישנם גם בתי ספר באנגלית בלבד או בתי ספר יהודיים

הגעה עם ילדים שאינם דוברי גרמנית

• במידה ואתם יודעים שאתם הולכים לעבור, לחשוף אותם לחומרים בגרמנית כבר אונליין או באמצעות מורים פרטיים בארץ 

• בברלין ישנן כיתות "וילקומן" (גרמנית: Willkommensklassen), כיתות אולפן שבהן מתרכזים קודם כל בלימוד השפה הגרמנית. גם אם אתם מתכוונים ללכת על בי"ס בינלאומי , מומלץ קודם כל לחשוף את הילדים לשפה הרשמית במדינה, ורק אח"כ להעביר לביה"ס הבינלאומי 

כדאי לנו ללכת על בי"ס בינלאומי דובר אנגלית בלבד?

תלוי בהרבה גורמים. נקודות למחשבה: 

• כמה זמן אתם מתכוונים להישאר בגרמניה? אם אתם מתכוונים מראש להישאר רק שנה או שנתיים, אולי עדיף בי"ס שמציע מסלול IB , שיהיה זהה לבתי"ס בינלאומיים אחרים ביעדים הבאים שלכם . אם אתם לא בטוחים או שבוודאות נשארים לכמה שנים טובות, כדאי לפחות לשקול את המערכת הרגילה

• האם הילדים שלכם שולטים באנגלית? שולטים באמת, לא ברמה של לראות קצת יוטיוב איתכם, אלא ברמה של לקשקש עם בני גילם באנגלית ולהבין חומר אקדמי שמתאים לבני גילם באנגלית? אם לא, אז אולי נראה לכם שיהיה להם יותר קל בבי"ס בינלאומי, אבל למעשה, הם עשויים להיתקל בבעייה של שתי שפות זרות לשליטה (גרמנית נלמדת בבתיה"ס האלה כשפה זרה והיא גם השפה שבה מדברים מחוץ לביה"ס). זאת לא שאלה באוויר, מכירה כאלה שבתי הספר הבינלאומיים רק גרמו להם ליותר תסכול וסבל. 

• בני כמה הילדים? ילדים בגיל יסודי יוכלו די במהירות לגשר על הפער של לימוד הגרמנית כשפה זרה. מעל גיל מסוים (כיתה ט' להערכתי), אם הם לא "ישארו כיתה", הם עלולים לפגר אחרי חבריהם לספסל הלימודים בגלל רמת הגרמנית ולא להיות מסוגלים להוציא ציונים טובים בבחינוך הגמר, גם אם יופנו למסלול עם בגרות. כלומר, מעל גיל מסוים מומלצת מערכת IB פשוט בגלל שבכל זאת, נוער בגיל 14-15 כבר יודע לא מעט אנגלית מהבית ומבית-הספר הישראלי ויוכל די מהר לגשר על הפער ולהתקדם בלימודים האקדמיים. עם זאת, אני מכירה לא מעט מקרים שבהם ההורים בחרו מסיבותיהם לפנות לבית ספר גרמני "רגיל" אחרי כיתת וילקומן, והילדים מלבלבלים גם בגילאים מאוחרים יותר. בהקשר אחר סיפרתי, שבאחד המוסדות בהם עבדתי הייתה כמות לא קטנה של ילדים שהגיעו פליטים, לבד, בגיל מבוגר יחסית (13-14 וכו'). למרות שהם הגיעו במצב נחות יחסית לילדים שלכם - בלי הורים, אחרי טראומה של מלחמה ופליטות, הם הצליחו ללמוד גרמנית היטב ולהשתלב אח"כ בלימודים אקדמיים במקצועות נחשבים. 

• כמובן שמעל כל הנושא הזה, בתי ספר בינלאומיים בברלין (שמלמדים באנגלית בלבד) הם בתי ספר פרטיים ולא כולנו רוצים או יכולים להקצות משאבים כלכליים לחינוך פרטי. 
• ישנם גם בתי ספר דו-לשוניים (פרטיים וציבוריים) שמלמדים חלק מן המקצועות באנגלית, וחלק בגרמנית. כדי להתקבל לבתי הספר האלה, צריך שליטה מלאה באחת משתי השפות ושליטה חלקית בשפה השנייה; וגם - הרבה מזל. בתיה"ס הציבוריים האלה מאוד מבוקשים. 

כדאי לנו ללכת על בי"ס יהודי?

שוב, תלוי בילד/ה ובכם, כמה נקודות לחשוב עליהן : 

•  היתרון הגדול בבי"ס יהודי היא כמובן העובדה שלומדים עברית. בין אם אתם מתכוונים לחזור לארץ או סתם רוצים לשמר את הקריאה והכתיבה בעברית, זה יתרון גדול. זה גם חסרון, ילד שמגיע מישראל, יוכל "יותר מדי בקלות" למצוא אנשים לדבר איתם עברית, במקום לנסות ללמוד גרמנית ולהשתלב. 

• יתרון אחר הוא שבבתי ספר כאלה יש צוות שהוא בחלקו ישראלי, בחלקו דובר עברית, ובכל מקרה מכיר את המנטליות הישראלית. מצד שני, אל תצפו לגמישות ישראלית ולאווירת שכונה בבתיה"ס. מדובר בבי"ס גרמני, עם נהלים גרמניים ועם מערכת לימודים בשפה הגרמנית, כאשר מרבית הילדים (והצוות), אם הם דוברים שפה זרה מעבר לגרמנית, זו רוסית ולא עברית. 

• כמובן אחד ההיבטים של בית ספר יהודי הוא... חינוך יהודי. לטוב ולרע. חוגגים את החגים היהודיים (ואם אתם שניכם עובדים: יש חופש גם בחגים הכלליים של כלל מדינת ברלין, וגם בחגים יהודיים); לעיתים גם מתפללים, מברכים, וכו'. זה כמובן שיקול שלכם, מה מתאים לכם. גם בתי הספר היותר דתיים (חב"ד, לאודר), לא יעשו לכם בעיות אם אתם חילונים, אבל ידרשו מן הילד ללבוש כיפה (ומן הילדה, חצאית), להתפלל עם כולם וכו'. 

כדאי לנו ללכת על בי"ס ציבורי דו-לשוני? 

בברלין ישנם מספר בתי ספר (יסודיים ותיכוניים) שמציעים תכנית לימודים דו-לשונית בשיטת ההטמעה. כלומר, נניח - בגרמנית לומדים (לצד כמובן את השפה הגרמנית), גם נניח מדעי החברה ומתמטיקה; בשפה השנייה (לאו דווקא אנגלית) לומדים את מדעי הטבע ואמנות. כמובן שזה רווח מעולה אם הילד שלכם כבר שולט ברמה טובה מאוד באחת משתי השפות של ביה"ס (האנגלית של מרבית הילדים הישראלים: לא ממש) וברמה לפחות סבירה בשפה השנייה (הידועה גם כ"גרמנית"). 

בנוסף, לחלק מבתי הספר האלה, "נלסון מנדלה" ו-JFK (שניהם עם אנגלית כשפה השנייה) יש תנאי מיוחד לגבי אורח החיים של המשפחה. בנלסון מנדלה הם מקבלים פורמלית בעיקר משפחות שמוגדרות כ-highly mobile - כלומר משפחות שנמצאות בברלין רק לכמה שנים (חוקרים אורחים, דיפלומטים, עיתונאי חוץ שקופצים ממדינה למדינה וכדומה); ב-JFK הם מקבלים בעיקרון רק ילדים בעלי אזרחות ארה"ב לצד הילדים הגרמנים. 

אין בדיוק בי"ס ציבורי דו-לשוני גרמנית-עברית, אבל ביה"ס היסודי המסורתי (שהוא פרטי) מציע תכנית הטמעה כזו עם שלוש שפות (גרמנית, אנגלית ועברית). 

אפשר לעשות בגרות בעברית (כמגמה)? 

כן! אפשר לעשות בגרות במקצוע (השפה העברית) בכמעט כל בי"ס תיכון שבו עושים בגרויות ("אביטור"). גם אם ביה"ס לא מלמד עברית כשפה זרה לבגרות. מעבר לכך, יש סיכוי שהעברית תיחשב כשפה זרה שנייה גם במהלך התיכון, לטובת פטורים. מדובר בבחינה חיצונית ויש קצת בירוקרטיות... 

כמובן, אם אתם מהגרים עם נעריםות בגילאים ממש מופלגים, יש לכם אפשרות שבכלל לא הוזכרה פה: 

• נוער מעל גיל 16 אינו מחויב ללכת לבי"ס בגרמניה. במקרה כזה, אחרי ה"ווילקומן" שמומלץ בכל מקרה, אולי כדאי לשקול חינוך ביתי ולימוד לבגרויות אקסטרניות (ישראליות) בברלין (או אם זה יותר מתאים לנערים/ות שלכם, בי"ס פתוח מאוד, אלטרנטיבי, בשביל ההיבט החברתי והשמירה היומיומית על הגרמנית, ולימוד במקביל לבגרות הישראלית). כמובן, במקרה שאתם מהגרים עם נערים ונערות בגילאים כאלה, שימו לב גם לתקנות אחרות של מדינת ישראל, למשל השגת פטור משירות צבאי (או דחיית שירות), כדי שלא תסתבכו בצרות. 

הילד/ה שלי מצטיינ/ת ב...

בברלין יש בתי"ס, במיוחד (אבל לא רק) בתחום התיכון, שמיועדים לילדים שיש להם אוריינטציה מסוימת. אפשר לגלות את האוריינטציה של בי"ס מסוים באמצעות גיגול עליו, לעיתים גם באתר המרכזי של העירייה בנושא בתי ספר, אפשר לדעת על זה. 

ברמת היסודי, אין לזה משמעות רבה, כי רוב הילדים בברלין הולכים פשוט ליסודי שנמצא ליד הבית. כמובן שאפשר לנסות בי"ס יסודי שמתמקד בתחום עניין שיש לילד שלכם, אבל אלא אם הילד מחונן בצורה קיצונית (וכן, יש גם מסלולי מחוננים כמובן), לא הייתי יותר מדי מוציאה על זה אנרגיות. גם אם הילד מת על מתמטיקה, גם ביה"ס השכונתי שכביכול מתמקד בספורט, יציע (כמובן...) שיעורי מתמטיקה; וגם אם הוא שונא ספורט, הם מודעים לכך שמגיעים אליו ילדים מן השכונה עם תחומי עניין שונים. 

• יוצא דופן לכך, אם לילד שלכם יש כישרון ספורטיבי יוצא דופן - ישנם שני בתי ספר יסודיים, אחד למצטיינים בסוגי ספורט שבהם יש חשיבות לאימונים אינטנסיביים בגילאים צעירים יחסית (החלקה על הקרח, התעמלות קרקע וכדומה) , ואחד למצטיינים בתחומי הבלט והאקרובטיקה. 

ברמת התיכון, יש וגם יש חשיבות לתחומי העניין של הנער/ה, שכן הם יכולים לקבוע את תכנית הלימודים בתיכון: 

• כבר צוין שיש תיכונים שמתמקדים בשפות, ויש כאלה שאפילו מציעים שפות זרות
• לעומת זאת, יש יש תיכונים שמציעים תכנית עם התמקדות רבה במקצועות טכניים ומדעיים
• יש בתי"ס שמציעים מקצועות יחסית ייחודיים ל"אביטור" (נניח, "בגרות בפסיכולוגיה")  
• יש כמובן בתי"ס שמציעים לצד הבגרות גם הכשרה מקצועית במקצוע כלשהו 
• יש בי"ס אחד למצטיינים במוזיקה (Musikgymnasium Carl Philipp Emanuel Bach) וישנם מספר תיכונים שמיועדים למצטיינים בספורט (ברמת ה"אני חבר בנבחרת הנוער האולימפית של גרמניה בספורט האיזוטרי הזה והזה"). ביה"ס לבלט שהוזכר קודם - מציע כמובן גם תיכון לרקדנים ואקרובטיות מצטיינות ומצטיינים. 

נוער "ממוצע" (כלומר, לא המצטיינים מן הסעיף האחרון) פשוט בוחר בי"ס לפי ימים פתוחים ואתרי אינטרנט של בתי ספר תיכון (וכמובן - לאן הולכים החברים ואיפה נשמע מעניין). 

מה להשתדל לא לעשות? לא להסתכל על ממוצעי בגרות כ"אורים ותומים". בי"ס שממוצע הבגרות שלו גבוה, הוא אולי: 

• בי"ס שמנשיר בשלבים מוקדמים תלמידים רבים שעלולים להרוס את הממוצע המופלא

• בי"ס עם טרפת ציונים והלחצה של התלמידים 

• בי"ס (פרטי) עם כמות קטנה מאוד של תלמידים בכיתת הבגרות (המובילים בטבלה הם בתי ספר שמגישים 10-15 תלמידים לבגרות, שזו כמובן סטיית תקן לעומת בתי"ס ציבוריים גדולים שמגישים 300 תלמידים לבגרות). 

הילד/ה שלי לא כל כך מצטיינ/ת ב...

ענף השיעורים הפרטיים הוא אחד הענפים המשגשגים בגרמניה, וזו האמת העצובה. 

מעבר לכך, כמובן שיש הקלות לדיסלקטים, בעלי הפרעת קשב, ותלמידים עם אתגרים שונים ומשונים. ההקלות הן אישיות ותלויות במצב (למשל, לא דין אדם עם דיסלקציה קשה, שברור שהאינטלגנציה שלו מעל הממוצע; לדינו של אדם עם דיסלקציה קשה אבל גם ליקויי למידה חריפים אחרים). 

כדי להשיג את ההקלות, צריך לעבור תהליך מול ביה"ס ומול מנהל השילוב בחינוך, שנקרא SIBUZ, שבו בין היתר כדאי שתביאו העתקים מתורגמים של האיבחונים מישראל.