הקדמה חצי סוציולוגית: החברה הגרמנית עדיין שמרנית למדי בחלקה בנושא תפקיד האם במשפחה, בעיקר זו של מערב גרמניה לשעבר. מצפים מאם לילדים קטנים להישאר בבית ולהפוך למעשה לעקרת בית, וזה מתבטא גם ברמת התשתיות לטיפול בילדים קטנים. לא קיים בגרמניה "גן חובה" (כלומר, חובה חוקית לשלוח את הילד לגן ילדים) ותיאורטית יכול להיות מצב של ילד שמחונך עד כיתה א' אך ורק בבית.
בברלין קיימות אמהות רבות שיוצאות לעבודה/לימודים, ויש גם תשתית ענפה של גני ילדים, אפילו מאוד ענפה יחסית לגרמניה, ועדיין – יכול להיות שתתקלו במצב שבו בגן הילדים השכונתי אין מקום לילד שלכם, כי הכיתות כבר מלאות.
קיימים שני תנאים לקבלה לגן ילדים:
(1) אתם צריכים אישור מן העירייה שנקרא Kitaschein. האישור הנ"ל למעשה מהווה סבסוד (וביטוח) של עלות הגן, גם אם הגן פרטי. תיאורטית, אולי אפשר לשלם את כל שכר הלימוד לגן, ללא אישור כזה, באופן פרטי. פרקטית, יהיה נדיר למצוא גן – גם פרטי – שיסכים לרשום את הילד שלכם ללא אישור כזה (מסיבות ביטוחיות, אם מתרחשת חלילה תאונה בגן)
(2) אתם כמובן צריכים למצוא גן מתאים, שיש בו מקום פנוי ולחתום איתו על חוזה
הבירוקרטיה: ה-Kitaschein
את הבקשה לאישור לגן הילדים מגישים ב-Jugendamt של ה-Bezirk שלכם. תוכלו למצוא את הטפסים להורדה באתר העירייה (http://www.berlin.de/sen/familie/kindertagesbetreuung/anmeldung/ ). לילד מעל גיל 3 מאשרים פחות או יותר אוטומטית את הבקשה. במקרה של ילד מתחת לגיל 3 , הבקשה צריכה בדרך כלל להיות מעוגנת בכך שטובת הילד מצביעה על כך שעדיף שילך לגן. זה יכול להיות מכיוון שההורים אינם מדברים גרמנית; או מכיוון שהם לומדים, מחפשים עבודה (עם האישור הרלוונטי מן הג'וב סנטר) או עובדים ולכן לא יכולים לטפל בו בבית בשעות היום. לכל ה"סיבות" – אנא הוסיפו תיעוד (צילום של תעודת סטודנט, וכו') . מכיוון שבגרמניה, אחד ההורים יכול להישאר עם הילד עד גיל שנה בבית ולקבל מימון על כך מן המדינה, בקשה לילד בן מתחת לשנה צריכה להיות מעוגנת היטב. בנוסף, יש צורך כמובן בתעודת לידה של הילד ובתיעוד מן הסוג הזה. אתם תצטרכו גם להוסיף תיעוד לרמת ההכנסות שלכם.
בבקשה תישאלו בין היתר על מספר השעות שבהן אתם מעוניינים. גם אם אתם מעוניינים בהתחלה ביום לימודים קצר של כחצי יום, הייתי ממליצה מן הניסיון לבקש יום שלם. בקשה לצמצום מספר השעות (או הסכמה עם הגן על לקיחת הילד יותר מוקדם) לא תהווה בעייה; בעוד שבקשה להרחבת ההשגחה תהייה למעשה בקשה חדשה, על כל המשמע מכך (חודשיים מראש, טופסולוגיה, צילומי תעודות וכו').
מכל מקום, יש להגיש את הבקשה לכל הפחות חודשיים לפני תחילת הלימודים בגן; ולכל היותר 6 חודשים לפני כן. בקשות שמגיעות פחות מחודשיים לפני תחילת הלימודים בגן תטופלנה במהירות רק אם קיים מצב מיוחד (מצאתם עבודה פתאום; מצב משפחתי מיוחד שלכם, או בריאותי של הילד, למשל נכות).
העירייה תשלח לכם אישור על ההרשמה לגן, עם פירוט של התמיכה שמגיעה לכם. עם האישור הזה תוכלו ללכת לגן שבחרתם (ושיש בו מקום פנוי) ולחתום על חוזה.
 |
| גן ילדים מזרח גרמני בשנות ה-70 |
כמה תשלמו לגן?
בברלין יש שני סוגים של גנים – גנים שמתופעלים על ידי ארגונים ציבוריים וגנים פרטיים. בגנים שמתופעלים על ידי ארגונים ציבוריים (öffentliche Träger) משלמים מעל גיל 3 רק על ארוחת הצהריים; ומתחת לגיל 3 יש שכר לימוד פרוגרסיבי שתלוי ברמת ההכנסות שלכם. בגנים פרטיים, בדרך כלל מוענקים שירותים נוספים מעבר לאלה שמוענקים בגני הילדים הציבוריים: יחס עדיף של מספר ילדים/גננת ; דו-לשוניות; שיעורי ספורט/מוזיקה/העשרה מיוחדים, וכו'. במקרים כאלה, הגן קובע את שכר הלימוד (באופן פרוגרסיבי או קבוע לכל ההורים) וקיימת מעבר לכך התוספת שקובעת העירייה.
מה עם מטפלת או משפחתון?
האישור יכול להינתן גם למטפלת או משפחתון, במקרה של פעוטות. המונח למטפלת הוא Tagesmutter. בד"כ יש לעיריות רשימה של Tagesmutter פנויות, אך ניתן גם להתייעץ ולקבל המלצות. כמובן שיש צורך לברר עם המטפלת, אם היא מוכרת על ידי העירייה ולכן גם מקבלת את האישורים של העירייה.
אינטגרציה (שילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים)
ילדים בעלי צרכים מיוחדים משולבים כיום בחינוך הרגיל בגרמניה, אלא אם מצבם קשה במיוחד. כל הגנים ה"ממלכתיים" וחלק ניכר מן הגנים הפרטיים מחזיקים גם צוות חינוכי שמומחה ל- Intergration – שילוב של ילדים הזקוקים לסיוע מיוחד בחינוך הרגיל. גנים לחינוך מיוחד קיימים, אבל לוקחים בד"כ רק מקרים קשים שבהם אין טעם בחינוך משלב. במידה ויש לכם ילד בעל צרכים מיוחדים, אתם צריכים להגיש בקשה למעמד "אינטגרציה" (Integrationsstatus). מעמד זה מאפשר תקצוב מיוחד שאמור לענות על הצרכים המיוחדים של הילד. על מנת להגיש את הבקשה, אתם צריכים לקבל המלצה מאיש מקצוע המומחה לתחום הרלוונטי. למשל:
שעות פעילות
מרבית הגנים הממלכתיים (שמפעילים öffentliche Träger) פועלים מ-7 בבוקר עד 6 בערב (לעיתים קצת יותר מוקדם מ-7 או קצת יותר מאוחר מ-6 בערב), כש"ליבת" שעות הפעילות היא בדרך כלל בין 9 בבוקר ל-4 אחר הצהריים (בתיאום ניתן במרבית הגנים לקחת את הילד באופן קבוע באמצע היום). במהלך היום הילדים מקבלים כמובן ארוחת צהריים חמה, בנוסף לארוחות "קטנות" (פירות, כריכים). בדרך כלל ילדים קטנים גם נחים כשעה-שעתיים לאחר ארוחת הצהריים, ולגני הילדים מזרונים/מקומות שינה לשם כך. הורים שמתחילים לעבוד מוקדם (או שיש להם זמן נסיעה רב לעבודה), או מסיימים לעבוד מאוחר, יכולים לקבל השגחה גם בשעות הפעילות המורחבות. יש בברלין גם מספר מצומצם של גני ילדים שפועלים למעשה 24 שעות ביממה, כך שהורים שעובדים במשמרות לילה יכולים לקבל השגחה על הילדים בשעות אלו. גני הילדים האוניברסיטאים בדרך כלל בעלי שעות פעילות מורחבת בתקופת הסמסטר והבחינות; ושעות פעילות מצומצמות במהלך חופשות הסמסטר.
מציאת גן
שנת הלימודים בגנים בד"כ מתחילה באוגוסט (אז עוזבים ה"גדולים" את הגן לטובת בית הספר), אבל ניתן למצוא מקומות פנויים בגנים גם באמצע השנה, אם כי זה כמובן יותר קשה. יש ליצור מכל מקום קשר עם הגן לטובת הרשמה מוקדם ככל האפשר – בגנים מאוד מבוקשים (או בשכונות עתירות ילדים כמו פרנצלאוור ברג), יש לבקש שריון מקום עוד לפני קבלת האישור מן העירייה.
סוג הגן תלוי בהעדפות שלכם – קיימים בברלין גנים עם פילוסופיה חינוכית מסוימת (מונטסורי, פרובל; Waldkita - - גן ילדים שסדר היום שלו מתנהל כמעט אך ורק ביער); גנים דו-לשוניים; גנים שמשייכים לקבוצות דתיות – כולל חמישה גני ילדים שקשורים לארגונים יהודיים; וכמובן – מעל לכל – צריכה להיות כימיה עם הצוות החינוכי, וקלות הגעה לגן ובחזרה מן הבית/עבודה שלכם.
בכל גני הילדים שבהם ילדינו היו רשומים בברלין, נשאלנו כמעט אוטומטית אם יש דברים שהילדים שלנו לא מורשים לאכול, כולל חזיר. בכמה מן הגנים הגננת התעניינה במילים בסיסיות בעברית, או בשילוב מנהגים ישראליים/יהודיים בתוך הסדר החינוכי הכללי בגן. למען האמת, הגננת שכלל לא התעניינה בנושא התבררה לאחר מכן גם כגננת גרועה (מבחינתנו לפחות), כך שגם אם השאלה על שילוב מנהגים ישראלים/יהודיים היא שאלה מנומסת ותו לא (וסדר היום החינוכי לא באמת יאפשר שילוב מנהגים שאינם מעוגנים בתכנית הלימודים), היא מביעה הצהרת כוונות מסוימת מצידה של הגננת.
איך מוצאים מקום פנוי? ראשית, העירייה מפרסמת מקומות פנויים, אבל מניסיוני, הרשימה שלהם לאו דווקא מתעדכנת במהירות ותמיד עדיף לנסות לבד. אפשר ראשית לפנות לגנים שהומלצו לכם על ידי אחרים, או שאיתרתם כמתאימים בגלל המיקום או השיטה החינוכית. במקרים יותר דחופים, תוכלו לנקוט בשיטה שאנחנו נקטנו כשנאלצנו לחפש בדחיפות גן לבת שלנו: חיפשנו באתר שבו מפורטים (כמעט) כל הגנים לפי רדיוס מן הבית שלנו, שלחנו אימייל לכל גן שנראה מתאים (החרוצים גם יתקשרו), לשאול אם יש מקומות פנויים – ואם היו, הלכנו לבקר ולהתרשם מן המקום. יחסית לדחיפות שבה נאלצנו לחפש גן ילדים (בגלל בעייה בריאותית), השיטה עבדה פלאים. כמובן, שזה תלוי גם ביכולת שלכם להתגמש מבחינת מיקום/שיטה חינוכית וכו'. קיימים גם כמה אתרים שמפרסמים מקומות פנויים בגנים; וכאמור – ככל שתתחילו לחפש מקום מוקדם ככל האפשר, תוכלו לקבל מקום בגן המועדף עליכם.
גנים יהודיים
קיימים כיום חמישה גני ילדים יהודיים בברלין. רק אחד מהם – הגן שמשתייך לתנועה המסורתית – מציע חינוך דו-לשוני עם השפה העברית (עברית/גרמנית; יש להם גם כיתה של אנגלית/גרמנית). בגנים האחרים יתכנו אנשי צוות דוברי עברית, או שיעורי עברית כשפה זרה, אבל שפת הגן היא גרמנית. גן אחד (שלמעשה יש לו שני "סניפים") הוא גן ילדים דו-לשוני לשפות רוסית וגרמנית, והוא גם היחיד שאינו קשור לארגון יהודי דתי והיחס שלו ליהדות הוא יחס "חילוני" לחלוטין (יהדות כתרבות). בגני הילדים האחרים – של הקהילה היהודית, התנועה המסורתית, של ישיבת "אור ציון" הליטאית ושל חב"ד – יהיו תכנים דתיים (מן הקל לכבד); ויתכן מצב שבו ילדים שאינם יהודיים עפ"י ההלכה (שאימם אינה יהודיה אבל אביהם יהודי) לא יתקבלו, או שתנתן עדיפות לילדים שהוריהם חברים בקהילה היהודית או מקיימים אורח חיים דתי. בעוד שכאמור העדפות אכילה (כולל הימנעות מחזיר או צמחונות) הן דבר שמכובד בכל גן בברלין, במידה ואתם מעוניינים באוכל כשר (בהשגחה) ובעיקר – בציון חגי ישראל, הוא יהיה קיים בגן ילדים יהודי/דתי בלבד ואוכל טבעוני לחלוטין יהיה זמין בד"כ רק בגן ילדים ששם דגש על הנושא.
גנים בינלאומיים
בחלק מגני הילדים הבינלאומיים, קיימת מודעות אמיתית לרב-תרבותיות ומצוינים גם חגים יהודיים מרכזיים (כמו חנוכה) לצד חגים נוצריים ושל בני דתות אחרות. אני בהחלט יכולה בהקשר זה להמליץ בחום על גן הילדים BeSmartAcademy (על שני סניפיו, מניסיון אישי).
