איך מדברים עם ילדים יהודיים/ישראליים בגרמניה על השואה?

יום השואה הישראלי מתקרב (הגרמני מצוין בתאריך אחר) ואיתו עולה התהייה, איך מדברים עם ילדים על השואה. בכל משפחה - גם משפחה לא-יהודית, גם משפחה שאינה חיה בגרמניה - קשה לעצב "אסטרטגיה" להסביר שנאה קשה כל כך. שבועיים אחרי שהילדים חגגו את ליל הסדר, וציינו את היציאה מעבדות לחירות, וניסו להבין שהיו (ולמרבה הצער עדיין יש) עבדים ואנשים לא-חופשיים, הם נאלצים להתמודד מול מציאות היסטורית שקרתה ברחובות אלה לא מזמן.

בניגוד לישראל, שבה ילדים נחשפים מגיל צעיר (לפחות בדור שלנו) לטלוויזיה של יום השואה, לטקסים (גם בגיל הגן) ולצפירה, אין חשיפה כזו ליום השואה - או לשאלות שנוגעות לשואה - בגילאים צעירים. החשיפה גם אינה "מאורגנת" מגבוה, כמו בישראל - ילדים עשויים להיחשף לנושא השואה בשיעור Ethik או היסטוריה, לשאול על אנדרטה זו או אחרת שהם נתקלים בה ברחוב, או בכל דרך אחרת.

אין לי תשובות פלא ואולי גם הילדים שלי צעירים מדי לעיצוב תשובות כאלו. לפני כמה שנים, הבן שלי ראה בדרך לגן הילדים את ה-Stolpersteine ושאל על מה מדובר. הסברתי לו ברמתו, על אנשים רעים ועל הנצחה. שקלתי גם לקחת אותו למוזיאון אוטו ויידט, ששם יש תכנית מיוחדת שמיועדת לילדים.

"פאפא ויידט" של אינגה דויטשקרון, ספרות ילדים על השואה בגרמנית

בני נוער ניתן אולי לקחת לטקס המרכזי שמארגנת הקהילה היהודית, ביום שני (8 באפריל 2013) בשעה 7 בערב, בבית הקהילה במערב ברלין (Fasanenstr).

יש לא מעט ספרות באינטרנט שעוסקת בנושא.

מבחר מצומצם:

מים ביאליק, "How I’m Teaching My Sons About the Holocaust" (באנגלית)

הרבה שרה ריינס, "איך לדבר עם ילדים על השואה" (באנגלית)

Jüdische Allgemeine - איך מלמדים על השואה בבתי ספר יסודיים יהודיים בגרמניה (בגרמנית)

ועוד קצת מאתר אינטרנט גרמני.

אשמח לשמוע קצת רעיונות בהערות