האם כדאי לשכור רכב לסיור בברלין? ואיך משיגים מונית או שאטל מהשדה?

בניגוד ליעדים אחרים בעולם, לטיול בברלין ובסביבתה ואפילו לחיי קבע בעיר אין שום חובה לשימוש ברכב.

ההחלטה אם לשכור רכב או לא תלויה גם במטרות שלכם בביקור בברלין או בשימוש ברכב.

התחבורה הציבורית בברלין מעולה וברובה נגישה גם לנכים ועגלות ילדים. תוכלו לקרוא על זה מידע נוסף ברשומה על תחבורה ציבורית בברלין. בתוך גבולות ברלין, ניתן להגיע עם תחבורה ציבורית גם לחלקת היער הכי מרוחקת מן הציוויליזציה. יכול להיות שהתדירות תהייה נמוכה יותר מאשר הקווים שמשרתים את המקומות המרכזיים - אבל משהו יהיה, גם בשבת/ראשון וגם בלילה.

אם ברצונכם לנסוע לטיול מחוץ לברלין, לחלק מן היעדים, הרכב יכול להיות יתרון. עם זאת, גם למרבית היעדים בגרמניה שניתן לצאת אליהם מברלין, קל מאוד להגיע עם תחבורה ציבורית וזה באמת לשיקולכם - אם לנהוג במדינה זרה.

בכל מקרה, אל תשכחו לארגן לעצמכם מושבי בטיחות, בין אם מדובר בהסתמכות על רכב שכור או על מוניות. ניתן להודיע לחברת השכרה או לחברות מוניות שאתם מעוניינים בכיסא לילד (ולציין את גילו ומשקלו), אבל קחו בחשבון שאם אתם "סתם" עוצרים מונית ברחוב או בשדה התעופה (או אם אתם מזמינים מסוכנות רכב בלי לציין את זה), סביר שפשוט לא יהיה.

אפשר להמיר את הרשיון הישראלי:
רשיון הנהיגה של גב' אריקה מוסטרמן (המקבילה הגרמנית של גב' ישראלה ישראלי), שממנו מסתבר שהיא ילידת ברלין

רשיון נהיגה

אם אתם תיירים, אתם יכולים לנהוג עם הרשיון הישראלי שלכם, אבל זקוקים כמובן להשכרה מחברה שמאפשרת זאת.
בברלין יש כמה חברות השכרה זולות במיוחד, כמו Robben und Wientjes, אבל הן משכירות רק למי שיש לו רשיון גרמני.

אם אתם ישראלים שעוברים לגרמניה, אתם בכל מקרה מחויבים להמיר את הרשיון הישראלי שלכם ברשיון גרמני עד שלושה חודשים מיום הגעתכם. במקרה של המרת רשיון ישראלי לרשיון גרמני, רשיון רכב ישראלי רגיל מומר ללא מבחנים נוספים (לא צריך לעשות תיאוריה, טסט או קורס עזרה ראשונה גרמניים). במקרה של המרת רשיונות מסחריים (משאית, רכב מעל 9 נוסעים) או רשיונות לאופנועים, צריך למרבה הצער לעבור בירוקרטיות נוספות, אם כי בתהליך ההמרה בעל רשיון ישראלי לרכב רגיל מקבל אוטומטית גם רשיון גרמני לקטנוע (-:

אם אתם רשומים בשגרירות ישראל בגרמניה (כפי שאתם חייבים, לפחות לפי החוק הישראלי), הרשיון הישראלי שילקח מכם נשלח בד"כ לשגרירות ישראל ומשם ישלח חזרה אליכם הביתה (בגרמניה).

חברות השכרה שעובדות עם תיירים או אנשים בעלי רשיון נהיגה זר

לתשומת לבכם, שמרבית החברות דורשות סכום נוסף על הפעולות הבאות: 

• השכרה או החזרה בשדה התעופה (לעומת השכרה או החזרה בסניף "רגיל" ברחבי העיר) 
• השכרה במקום אחד והחזרה במקום אחר
• אם בכוונתכם לנסוע עם הרכב לפולין או לצ'כיה

כמה חברות נבחרות: 

• חברת Sixt מחזיקה צי גדול ומספר סניפים שפזורים ברחבי העיר ובכל רחבי גרמניה, מה שמאפשר לכם גמישות בהחזרה במקום אחר. 
• חברת Europecar משום מה לא מחזיקה אפשרות לאנגלית באתר שלה, אבל מעבר לזה משכירה גם לתיירים
• חברת AVIS בדומה לסיקסט מחזיקה סניפים בכל גרמניה

אתר להשוואת מחירים בין חברות השכרה שונות בגרמניה: 

https://www.happycar.de/mietwagen-berlin 

יגואר F: חלק מן החברות מחזיקות גם רכבי יוקרה שהנהיגה בהם יכולה להוות חוויה לחובבי רכב.
חוץ מיגואר, תוכלו למצוא גם רכבים כמו מרצדס S, רולס רויס, לנדרובר, פורשה ועוד

מוניות בברלין

יש מספר "מרכזי מוניות" שיכולים להזעיק עבורכם מוניות בברלין: 

• טקסי ברלין 030-202020
• פונק טקסי 030-261020
• וירפל פונק 030-210101

בנוסף לכל אלה, האפליקציה Taxi.eu מאפשרת להזמין מונית דרך הנייד שלכם ואפילו לשלם בפייפאל. 

כפי שכתבתי בהקדמה לכתבה, מוניות בברלין לא מסתובבות עם כיסא לתינוק דרך קבע (ורובן גם לא עם בוסטר לילד), אבל רוב נהגי המוניות לא יסכימו לקחת אתכם, גם אם הזמנתם את המונית, במידה ואין לכם כיסא בטיחות (פשוט כי זה לא חוקי, גם לא למונית). אם אין *לכם* כיסא בטיחות, אל תשכחו לציין זאת בהזמנת הרכב. 

להעברות מן השדה, יש נהג ישראלי שעושה שאטלים מן השדה, מר ואלרי וסילייב (דובר עברית) : 

berlin.shuttle@googlemail.com  

אם אין לכם טלפון, יש עמודים כאלה שפזורים בעיר וניתן גם מהם לקרוא למונית

התחבורה הציבורית ואתם: מידע לתיירים אבל גם לתושבים חדשים (יחסית)

ברלין בעלת מערכת תחבורה ציבורית טובה ויעילה שפועלת 24 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, חגים ומועדי ישראל.

נגישות לעגלות ילדים (או לנכים)

כמעט כל מערכת התחבורה הציבורית נגישה לכיסאות גלגלים ולעגלות ילדים (מבחינת קיומה של מעלית אם יש מדרגות). כמובן שמעשה שטן, בדיוק כשאתם תגיעו, המעלית תהייה מקולקלת, או מלאה, או מסריחה, או השד-יודע-מה, ולכן (ובכל מקרה תמיד עדיף) - הביאו מנשא, אם אתם והילד מסתדרים עם מנשא. לקריאה נוספת (קישור חיצוני): מידע על מעליות שלא פועלות בזמן אמת.

עם כיסא גלגלים במערכת התחבורה הציבורית של ברלין
מקור התמונה באתר berlin-sicher-mobil שגם מפרט ימי "אימון" לנכים, לקויי ראייה וכו' לשימוש ברכבות ואוטובוסים

על מרבית אמצעי התחבורה הציבורית ניתן גם להעלות אופניים (כולל אופניים עם תוספת של סל לילדים). עם זאת, יש כמה "חוקים" לגבי העלאת אופניים. ראשית, אי אפשר להעלות אופניים לאוטובוסים, למעט מקרים חריגים ביותר. צריך לרכוש כרטיס תחבורה ציבורית מיוחד להסעת אופניים. ברכבות, חשמליות וכו', מסומנים הקרונות או האזורים בקרונות שבהם מותר להיכנס עם אופניים, בסימון של אופניים כמובן. עם זאת, אלה גם האזורים המיועדים לנוסעים בכיסאות גלגלים ולנוסעים עם עגלות ילדים - ולשתי קבוצות אלו "עדיפות" בקבלת מקום, אם הקרון מלא. נוסעים רגילים אמנם לא חייבים לפנות מקומם בקרון אופניים אם נכנסים נוסעים עם אופניים, אבל אם יש מקום במקומות שלא מיועדים לנוסעים עם אופניים / עגלות נכים / עגלות ילדים, נהוג לעשות כך.

אנא זכרו שפעוטות שכבר הולכים, עדיין מתעייפים מהר יותר מן המבוגרים ולכן מומלץ לקחת טיולון למקרים שבהם אפסו הכוחות.

נוסעים כמו גדולים ב-S Bahn 

התחבורה כאטרקציה

התחבורה הציבורית עצמה מהווה אטרקציה תיירותית, לפחות לילדים. לא כל ילד דובר-עברית זכה כבר לנסוע באוטובוס קומותיים (לא כל קווי האוטובוס הציבוריים הם בקומותיים, אבל למשל הקווים M29, M48, 100 ו-200, ויש עוד נוספים, שבדרך כלל פועלים בקומותיים). רכבות מסוגים שונים מלהיבות ילדים רבים. במחיר של כרטיס תחבורה ציבורית תוכלו גם לנסוע על מעבורת של התחבורה הציבורית ושייט זה כבר באמת הרפתקאה.

קווי אוטובוס מעניינים

המפורסמים ביותר מבין קווי האוטובוס של ברלין הם קווי האוטובוס 100 ו-200. שני הקווים האלה נוסעים דרך המקומות המפורסמים ביותר בעיר ולעיתים קרובות הם גם מתופעלים על ידי אוטובוסי קומותיים. חשוב להדגיש שהם לא "אוטובוסי תיירים", אין שום הסברים בדרך, הם עולים כמו כל קו אוטובוס וגם הנוסעים הם בחלקם הגדול ברלינאים שפשוט רוצים להגיע מנקודה אחת לשנייה. אני בדרך כלל משווה את הקווים האלה לקו חמש של תל אביב, שגם הוא נוסע דרך המקומות המפורסמים שלה (שוק הכרמל, חוף הים, שדרות רוטשילד, דיזינגוף וכו') אבל הוא קו אוטובוס רגיל לחלוטין (ואפילו stinknormal !).

בכל מקרה, מומלץ לחובבי הקומותיים לקחת את הקווים, במידת האפשר מן התחנה הראשונה שלהם, ולנסות לתפוס את המושבים העליונים הקדמיים ביותר (אלה שמעל הנהג) - הם מספקים נוף מהמם על העיר.

יש עוד מספר קווים שבהם נוסעים לעיתים קרובות (אבל לא תמיד) קווי קומותיים: למשל M48 (בין אלכסנדרפלאץ לצלנדורף, עובר בדרך בשונברג, בפוטסדמר פלאץ ועוד); M29 (בין קרויצברג 36 לגרונוואלד, עובר בדרך בצ'קפוינט צ'רלי, באזור הקולטור-פורום ועל הקו-דאם); M19 (בין גרונוואלד לקרויצברג 61, עובר בדרך באזור מהרינגדאם, בקו-דאם ועוד).

קו אוטובוס מיוחד אחר הוא ה-218 שנוסע בין Theodor-Heuss-Platz לבין אי הטווסים. הקו, שגם ככה עובר במסלול יפהפה דרך יער גרונוואלד, נוסע מדי כמה אוטובוסים (ניתן לבדוק מול ה-BVG מתי בדיוק) באוטובוס נוסטלגי - דגם ישן משנות ה-60, מאוד רטרו, חוץ מזה שלשמחתנו לא מעשנים יותר באוטובוסים כמו שהיה נהוג פעם.

תחנות תחתית מעניינות

קיימות כמה תחנות בברלין ש"שווה" במיוחד לתיירים לבקר בהן. אני חושבת שאכתוב על זה טור בנפרד (ו/או אעשה סיור מודרך, אחרי הכל אני מדריכת תיירים). יש למשל את התחנה החדשה של שער ברנדנבורג; את התחנות היפיפיות של U3 ו-U2 לכיוון מערב (וויטנברגפלאץ, או היידלברגפלאץ למשל); אבל לא אוכל לעזוב אתכם בלי היציאה המקסימה באביב מתחנת Viktoria Luise Platz (דווקא לא מתאים לעגלות ילדים):

ככה זה מתחיל

וזה מה שרואים כשיוצאים לגמרי מן המדרגות

ומה אמרתי על מעבורות?

כן! יש ספינות של מערכת התחבורה הציבורית של ברלין ואם יש לכם כרטיס BVG, הן תקפות גם לשייט. למעשה, מרבית האנשים שנוסעים בהן לא משתמשים בהן כדי להגיע בצורה פונקציונלית לצד השני של הנהר או האגם, אלא אכן כדי להנות משייט ב"חינם". המטרה של המעבורות, עם זאת, היא אכן העברת אנשים במקום שבו לא יבנה גשר לאוטוסים/רכבות, ואולי חשוב להדגיש, לתיירים: לא מדובר בספינות התיירים שעוגנות ליד אי המוזיאונים ומראות את האתרים המרכזיים, אלא במעבורות שפעילות באזורים פחות מרכזיים של ברלין, שבהם יש שכונות שעומדות על הנהר או ליד אגמים.

קווי המעבורת:
F10 היא המעבורת המפורסמת ביותר, שנוסעת מתחנת Wannsee עד לשכונת Kladow שבצד השני של אגם ההאפל (Havel). הנסיעה לוקחת 20 דקות. המעבורת נוסעת כל השנה למעט בתנאי קיפאון של נהר ההאפל. החסרון היחיד של הנסיעה פה, הוא שמבנה המעבורת שונה וכיום מדובר בספינה הרבה יותר פונקציונלית, עם ספינה שכולה מכוסה בגג.

F11 נוסעת גם היא במהלך כל השנה, אבל זמן הנסיעה לוקח רק שתי דקות: בין Baumschulenweg (ממש קרוב ליער Plaenterwald) לבין Wilhelmstrand. כשהשפרה קפוא, היא מושבתת

ה-F12 נוסעת גם היא על השפרה. בין Müggelbergallee ל-Wassersportallee - צד אחד נמצא בקפניק במקום מאוד ציורי; הצד השני בשכונת Grünau במרחק של בערך 10 דקות הליכה מתחנת הרכבת של גרינאו.

יש גם שני קווי מעבורת שפועלים רק בעונת האביב/קיץ (שזה בין יום שבת הראשון של אפריל או יום שישי הטוב - מה שמגיע קודם; ובין יום ראשון האחרון של אוקטובר, או היום האחרון של חופשת הסתיו, מה שבא אח"כ).

שניהם נוסעים באזור המיגלזה (Müggelsee, וזה עוד לפני הארי פוטר!): F21 ו-F23. הם לוקחים 14 ו-25 דקות שייט בהתאמה.

חוץ מן המעבורות של ה-BVG, יש עוד כמה מעבורות פרטיות (בעיקר באזור טגל/שפנדאו ולכיוון פוטסדם), המחירים שלהן בדרך כלל סמליים.

מבחינת מחירים:

• ילדים מתחת לגיל שש פטורים מתשלום, כל עוד הם לא יותר משלושה ילדים שנוסעים יחדיו בליווי מבוגר

• ילדים מעל גיל שש חייבים בכרטיס, אבל ניתן לרכוש עבורם את הכרטיס המסומן כ"תעריף מוזל" (Ermäßigungstarif)

• רשות התיירות של ברלין מציעה כרטיס הנחות שנקרא Welcome Card. הכרטיס מעניק הנחות לאטרקציות רבות (כולל הסיורים המודרכים בעברית בברלין שאנחנו מציעים) אבל למשפחות מבקרות יש צ'ופר נוסף: מבוגר שמחזיק בכרטיס וולקאם קארד לאזורים ABC יכול לקחת עד שלושה ילדים בני 14 ומטה יחד עימו בחינם

• אם עברתם לגור בברלין, כמובן, שווה לכם לרכוש כרטיס מנוי לעצמכם ולילד במידה ואתם נוסעים הרבה בתחבורה הציבורית.

• אם אתם בעלי כרטיס חודשי רגיל או כרטיס מנוי רגיל של ה-BVG, מותר לכם לנסוע עם עד שלושה ילדים מתחת לגיל 14 ועם מבוגר נוסף על הכרטיס שלכם בימי חג גרמניים, בימי סוף שבוע (שבת/ראשון) ובימי השבוע אחרי שמונה בערב ולפני שלוש בבוקר.

• מלווה של נכה בדרך כלל פטור מתשלום, אבל אם אתם תיירים, יתכן וידרשו מכם להציג תעודת נכה ברלינאית, שאין לכם כמובן. מדובר לא על כל סוג של נכות אלא על סייעים לנכים קשים.

פיקוח על כרטיסים, החתמתם רמאויות ודברים שצריך להיזהר מהם

אחד הדברים שהכי משונים לישראלים שרק הגיעו לברלין הוא שלא צריך להראות את הכרטיס בכניסה לרכבת. ושאין מחסומים בכניסה לתחנות רכבת שבהן צריך להעביר כרטיס. כרטיס צריך להראות רק לנהג האוטובוס, או למפקח רשמי של רשות התחבורה הציבורית (והוא צריך להציג תעודה רלוונטית). ברכבות או חשמליות צריך להראות כרטיס, כאמור, רק אם עולה פקח, מציג תעודה ומבקש לראות. המערכת עובדת על אמון: רוב הציבור ירכוש כרטיס.

ואם לא קניתי כרטיס? הקנס גבוה וירדוף אחריכם עד לארץ ו/או עד לכניסה הבאה לאיחוד האירופי. כמובן עם ריביות ככל שיעבור זמן שבו לא תשלמו. 

כמה טיפים חשובים בהקשר הזה: 

• אם רכשתם כרטיס חד פעמי / יומי / שבועי / חודשי / כרטיס וולקאם קארד, אתם צריכים להחתים אותו פעם אחת בלבד. אם בכלל לא החתמתם, כאילו לא הפעלתם את הכרטיס ולמעשה מבחינת הפקח כאילו אתם מנסים "למשוך" את זמן הכרטיס מעבר למותר. הוא לא מתעניין בהוכחות שלכם, אפילו בקבלות שמצביעות על כך שרכשתם את הכרטיס באותו יום. 

• אם החתמתם יותר מפעם אחת, הכרטיס איבד את האשרור שלו - ולכן אין להחתים כרטיסי תחבורה ציבורית יותר מפעם אחת 

• אל תתפתו לרכוש "כרטיס משומש". לפעמים עומדים אנשים בתחנות רכבת ומציעים כרטיס יומי "כי הם נסעו רק פעם אחת והוא טוב עד שלוש בבוקר למחרת". חלק מן הכרטיסים שנמכרים בצורה כזו הם כרטיסים מזויפים, ואז בנוסף לקנס על נסיעה "בשחור" בתחבורה הציבורית נוסף לכם תיק במשטרה על ניסיון למרמה, בעוד שגם אתם קורבנות של העבריין שזייף את הכרטיסים. 

ככה נראות מכונות להחתמת כרטיסים (מקור: dpa) 

ועוד טיפים, חלקם הוזכרו בתגובות בפייסבוק לפוסט הזה: 

• יש מפה אינטראקטיבית של ה-BVG שמציינת איזה מעליות לא עובדות. בנוסף, באתר של ה-BVG ניתן לסמן תכנית נסיעה נגישה. 

• יש כמובן APP . אלא מה? למשל Öffi (אנדרואיד) שנותן את התחבורה הציבורית בכמעט כל מקום ; ולברלין/פוטסדם  : ה-BVG Fahrinfo Plus (מערכות תפוח, אנדרואיד) 

פרטים נוספים: 

האתר הרשמי של רשות התחבורה הציבורית של ברלין:
http://www.bvg.de/en