יום שלישי, 10 בספטמבר 2019

עשרה דברים "גרמניים" שאני כנראה לעולם כבר לא אתרגל אליהם

ספטמבר הוא החודש שבו אני חוגגת ברלינולדת , ועברו כבר למעשה שנים מאז שנחתתי לראשונה בשונפלד עם שתי מזוודות ענקיות והבנה מעורפלת איך להגיע לקוטי, שם הייתה הדירה הראשונה שלי. 

ועדיין, יש דברים שאני פשוט לא מתרגלת אליהם. למרות כל השנים שעברו (יצוין שיש פה גם הרבה דברים טובים שאני לא מתרגלת אליהם... אבל תזרמו איתי פעם אחת עם קיטורים). 


1. לא מוותרים על ה"חוקים", גם לא לילדים קטנים

זה אירוע חצי-טראומטי שחקוק בזכרוני. היה איזה מירוץ או תחרות ספורט מסוג זה, או שאולי זה היה איזה מסלול משימות במסיבת-רחוב וניתנו לילדים פרסים טיפשיים אלה ואחרים . הבן שלי רצה. אבל ממש לא הפגין יכולת אתלטית מרשימה ולמעשה, נטש את התחרות באמצע. הדודה שאחראית על הפרסים סירבה גם לתת לו פרס ניחומים - גם הוא מיועד רק לאלה שלפחות ניסו לסיים את המסלול. 

אז כן, הנושא של "לסיים גם אם קשה לך" כעניין ערכי ועקרוני ברור לי. ואולי גם העובדה שאנחנו מרימים ידיים כל כך מהר גורמת לזה שיותר מדי מדליות זהב אין במשפחה המורחבת שלי. אבל זאת פשוט סצנה מגוחכת, לראות אישה בת 54 מתווכחת עם ילד בן ארבע בגלל משרוקית או בלון ש"לא מגיע לו". 



2. דפיקות על השולחן

בישראל, כשאומרים לדפוק על השולחן, מתכוונים שאין דרך אחרת להשיג דברים מפקידים ונותני שירות. אבל לא לזה מתכוונים בגרמניה : הם פשוט דופקים על השולחן במקום למחוא כפיים בסוף הרצאות אקדמיות. אני גם עושה את זה, בוודאי. זה לא אומר שזה לא משונה לי. 

לא גרמני

3. אין מזג אוויר רע

כן, גם כשסוער תמצאו משפחות בחוץ בגינת המשחקים . רק לי קר? 


4. זיקוקים בסילבסטר

הם אוהבים את הטירוף הזה, לא ? מסכנים הברווזים שלא מבינים כל פעם מחדש איך בני האדם מאבדים את זה 

אה, ולישראלים שנורא אוהבים לתקן : כן, הם קוראים לזה פה סילבסטר. הסבא הייקה שלי צדק, תתרגלו. 





5. מלפפון אורגני עם קונדום 

כי אנחנו כל כך אוהבים את איכות הסביבה , שאנחנו עוטפים כל דבר בפלסטיק


6. GEZ

למרות שלדעתי השידור הציבורי פה לא-רע (אני מדברת על KIKA, כן?) ולמרות שברור לי ששידור ציבורי בא על חשבון כספי ציבור, ולמרות שתשדירי האגרה העבריים עדיין זכורים לי מילדותי - למרות כל הדברים האלה, הבקשה הנפרדת ל-GEZ משגעת אותי. רוצים לגבות מס עבור שירותי תקשורת ציבוריים? סבבה, למה בנפרד? למה סתם לעצבן? למה לא לגבות כמו כל המיסים שלי? זה הרי לא שאני מקבלת מכתבים דומים ממחלקת הבינוי של העירייה שמזכירה לי שצריך לשלם מס כדי שהכבישים יהיו תקינים ; או ממשרד הבריאות הגרמני כי בתי החולים הציבוריים צריכים מימון. 

אבל שילמנו את האגרה

7. אחוזי השומן בגבינות רכות 

מכיוון שהנושא הזה עולה בתדירות של בערך כל שלושה שבועות בקבוצות של ישראלים - מדובר בהחלט במשהו שלא רק אני מתבלבלת איתו. בגרמניה מחשבים את אחוזי השומן במוצרי חלב לפי "האחוז מתוך החומר היבש" (כלומר, אם תיאורטית היו מייבשים את הקווארק או את הקוטג', מה היה האחוז של שומן מתוך המסה הקשה שבה אין נוזלים). זאת שיטה מדויקת לחישוב אחוזי שומן (או כל מרכיב תזונתי אחר) ונועדה אגב בין היתר להגנה על הצרכן מפני מניפולציות, אבל לנו כמובן זה נראה מאוד משונה: קווארק 40% היא בד"כ שוות ערך לגבינה לבנה 9% ; קוטג' 20% הוא (כנראה) קוטג' 5% במציאות הישראלית.  אנא, אני מפצירה בכם, תעשו בי מניפולציות - אני לא רוצה לראות 40% על משהו שהוא כולה 10% שומן! 

אגב : איך יודעים מה "באמת" אחוז השומן מתוך מה שתצרכו? לא להסתכל על האותיות הגדולות באריזה, אלא על טבלת הערכים התזונתיים מאחורה : שם רשום אחוז השומן מ-100 גרם, כלומר אחוזי השומן כמו שאנחנו מבינים אותם. 

זה או ללמוד מתמטיקה כמו שצריך או לעבור לחלב שקדים

8. ילדים לוחצים ידיים לגננת

תהרגו אותי, זה עדיין קורע אותי מצחוק. 

מתוך ספר לימוד לגננות


9. בקורות החיים צריך לשים תמונה, לטלפון צריך לענות עם שמך... אבל חלילה שגוגל יצלמו את הבית שלך לסטריט-וויו

אין לי דרך אחרת לתאר את החרדות הגרמניות לפרטיות מאשר אווילות לשמה. לדברים הבאמת חשובים - כמו למשל הדרך שבה מעסיקים אולי מסננים אנשים שחורים מדי , שמנים מדי או מבוגרים מדי על פי התמונה ; או הדרך שבה אדם זר שהתקשר אלי יכול מיד לדעת עם מי הוא מדבר - הם לא דואגים. אבל ועד הכיתה שלנו כל כך חרד לפרטיות המשתתפים ולדיונים בסוגיית מי מביא עוגה ליום הפתוח, שלא נעשה חלילה שימוש בווטסאפ האיומה, אלא רק באפליקציה בשם "סיגנל", שתגן עלינו מפני העובדה שבטח מה שדחוף לשירותים החשאיים לדעת עלינו הוא שזאת תהייה עוגת שוקולד. 

הסקוטים, שהם עם הרבה יותר שפוי, החליטו פשוט ללבוש מסיכות בצורה של סוס כשעוברת המכונית של גוגל. 

תושבת אברדין בגוגל סטריט וויו


10. המדרגה

ואם כבר מדברים על פרטיות, בואו נדבר על החדר הפרטי מכולם. למה יש לכם שם מדרגה? בחיי, אני פסלתי דירות על בסיס המתקן שיש בהן . האם יש משהו יותר דורש פרטיות מאשר לא לראות יותר את התוצר אחרי שנפרדנו ממנו? אם אי פעם הומצאה המילה ווטף על משהו, זה על המדרגה 

מסיבות מובנות ויתרתי על תמונה של המדרגה
אבל עדיין ביזאר אמיתי, בבאר "לורנס" באורניינברוגר-שטראסה. וזה לא השירותים הכי מפתיעים בברלין
כן, גם על זה אני בטח יכולה לעשות טיול



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה