בתי ספר בברלין – חינוך יסודי

הקדמה קטנה

כמו המאמר שלי על גני ילדים בברלין, גם המאמר על בתי ספר בברלין יצא ארוך – למעשה ארוך הרבה יותר מזה על גני הילדים - ולכן חילקתי אותו למספר כתבות משנה.

חלק ראשון יעסוק במנהלות לקראת בית הספר היסודי, בשיטה החינוכית באופן כללי ובתפיסה החינוכית/משפחתית שרווחת פה.

חלק שני יעסוק בחינוך פרטי ובייחוד בבתי הספר היהודיים והבינלאומיים בברלין, שלהם הוקדש גם חלק נוסף, שמפרט את בתי הספר הפרטיים העיקריים שאליהם הולכים ילדים ישראלים/יהודים בברלין.

החלק שלישי יעסוק בתכנים ספציפיים בתכנית הלימודים של בתי הספר הממלכתיים, ובתקווה גם יפיק משהו מפידבקים.

בתי ספר יסודיים בברלין

גרמניה מחולקת ל-16 מדינות פדרליות, וכל אחת מהן אחראית על מדיניות החינוך שלה. אין הבדלים דרמטיים בין המדינות, אבל בכל זאת קיימים הבדלים שחלקם נובעים מאופי המדינה (למשל: בבוואריה הדתית, צלבים הם עדיין חלק מכיתות הלימוד בחלק מבתי הספר, בברלין בבתי הספר הממלכתיים ילדים כלל אינם מחויבים לשיעור דת – אבל לשאלת שיעורי הדת אתייחס בחלק השלישי של הכתבה).

עם זאת, באופן כללי צריך לציין: מערכת החינוך הגרמנית היא מערכת חינוך חובה חינם "אמיתית".

חינוך חובה - אין בגרמניה חינוך ביתי. כולם חייבים לשלוח לבית ספר, ואם הפילוסופיות החינוכיות המקובלות אינן כוס התה שלכם, קיימים בתי ספר (פרטיים) פתוחים ואלטרנטיבים. אין יוצא מן הכלל (אפילו ילדים באשפוז ממושך למעשה מקבלים חינוך בבית החולים) והחוק נאכף בקפידה. היה אפילו מקרה של משפחה נוצרית אדוקה (שחינוך ביתי הוא חלק מן האמונה שלה), שביקשה מקלט מדיני, כפליטים, בארצות הברית, מכיוון שלא הותר להם לחנך את ילדיהם בחינוך ביתי. לא אכנס לסיבות בצורה מפורטת, אבל כמו הרבה דברים בגרמניה, זה נוגע גם לעבר האפל שלהם: הם לא רוצים לתת להורה סורר (מן הסוג ה"לא דמוקרטי") אפשרות לנתק את ילדו ממערכת החיברות (סוציאליזציה) שאמורה להקנות לילדים מגיל צעיר ערכים דמוקרטיים.

החינוך הוא אכן גם "חינם": בבתי הספר הציבוריים כמעט ואין תשלומים נוספים, בטח לא באופן שיש בכל בי"ס בישראל. משלמים על יציאה לגן החיות, או דברים מן הסוג הזה, אבל אין "דמי העשרה", "תשלום על חומרים" ושאר המצאות של כמה מאות אירו. בית הספר היסודי פועל במספר מסוים של שעות (תלוי בסוג בית הספר). במידה והוא פועל רק עד 1 בצהריים, קיים שירות צהרון, שעליו יש תשלום נפרד - דומה לזה שמשלמים בגן ממלכתי.

דני קיי בבית הספר

בתי ספר פרטיים

כאמור, ברשומה הבאה אדון קצת יותר בבתי ספר פרטיים. קיימים סוגים שונים של בתי ספר פרטיים. כאלה שמציעים חינוך דתי (למשל בי"ס יהודי); כאלה שמציעים שיטה חינוכית שונה מן הזרם המרכזי (אנתרופוסופיה, בי"ס פתוח, בי"ס בינלאומי וכו') ויש כמובן כאלה ששולחים את הילד לבי"ס פרטי מסיבות של של אליטיזם או מתוך אמונה שלמערכת החינוך פרטית יהיה יותר קל להתמודד עם ילד "קשה".

בגלל הסיבה האחרונה, יצא למערכת החינוך הפרטית שם (אצל חלק מן האנשים) ככזו שמחנכת spoiled brats (כאלה שלא יכלו להתקבל לגימנסיה רגילה למשל, יכולים לעשות בגרות/Abitur בבי"ס פרטי).

התחלת הלימודים

כל מדינה בגרמניה מחליטה באיזה גיל יתחילו ילדים ללמוד.

בברלין ילדים מחויבים ללמוד בכיתה א' בשנה שבה מלאו להם שש שנים. מכיוון שבתחילת ספטמבר מתחילים הלימודים, מרבית הילדים כבר חגגו יום הולדת שש, אבל ילדים שנולדו בין ה-1 באוגוסט ל-31 בדצמבר מחויבים גם הם ללכת לבית הספר, בגיל חמש וחצי. ילדים שנולדו אחרי ה-1 בינואר ועד ה-31 במרץ אבל נחשבים בשלים מספיק ללכת לבית הספר, יכולים להיחשב ל-Kannkind, ילד שנכנס לבית הספר בגיל צעיר יותר. צריך להגיש בקשה להרשמה לבי"ס של ילד צעיר יותר.

תהליך ההרשמה

בקיץ/סתיו שבשנה שלפני הכניסה לבית הספר, אתם אמורים לקבל מכתב מבית הספר היסודי השכונתי – שבו אתם מתבקשים להירשם לבית הספר. במידה ולא קיבלתם מכתב כזה (יתכן בגלל שאתם "חדשים בשכונה" והרישום שלכם עדיין לא עודכן), פנו לבית הספר בעצמכם. כדי למצוא מהו בית הספר היסודי השכונתי שלכם, היכנסו לאתר הבא: http://www.berlin.de/sen/bwf/meine_fragen/wo_finde_ich/schule_kita/anwendung/ והכניסו את הכתובת שלכם .

יצוין, כי גם אם אתם מעוניינים לשלוח את ילדיכם לבית ספר פרטי (או לבית ספר ממלכתי, אבל לא לזה השכונתי), אתם אמורים בכל זאת להירשם פורמלית בבית הספר השכונתי ולהודיע שם, שאתם רשומים לבי"ס אחר.

במעמד ההרשמה לבית הספר, או זמן קצר לאחר מכן, תקבלו גם מכתב המזמן אותכם ללשכת הבריאות המחוזית, לבדיקת כשירות לבית הספר. הבדיקה אמורה לקבוע אם הילד בשל ללכת לבית הספר (במידה והוא צעיר), אם רמת ההבנה שלו תקינה, רמת הבריאות (שמיעה, ראייה, יציבה) תקינה ואם יש צורך בכיתה מקדמת/סייעת בנושא כלשהו או בהפנייה לחינוך מיוחד. לבדיקה אתם נדרשים להביא פנקס חיסונים ואת חוברת ההתפתחות (Das gelbe Heft).

במידה ואתם מעוניינים להשאיר ילד בן 5.5 שנה נוספת בבית הספר, זה הזמן הטוב להגיש את הבקשה – ולבקש מן הרופא של לשכת הבריאות שיתמוך בה (ר' הפסקה הבאה לגבי דחיית תחילת הלימודים).


דחיית הכניסה לבית הספר בשנה

קיימת אפשרות בברלין לדחות את גיל הכניסה לבית הספר בשנה – צריך להגיש בקשה, שטוענת כי הילד ירוויח מעוד שנה בגן ויחשב לבשל יותר ללכת לבית הספר היסודי. הבקשה צריכה להיות מגובה על ידי מכתב מן הגננת, ועדיף שיהיו תומכים נוספים במידה ויש לילד טיפול אצל רופאי ילדים, קלינאי תקשורת, ריפוי בעיסוק ויועצים התפתחותיים אחרים.

אם רק הגעתם לברלין, והילד שלכם לא יודע גרמנית אבל כבר עבר את גיל ה"דחייה" האפשרי, הוא יופנה לבית הספר השכונתי (או לכל בי"ס אחר שנרשמתם אליו), אך אמור לקבל סיוע בדמות כיתות ללימוד גרמנית כשפה זרה ומורה שמומחית לתחום שתלווה אותו לשילוב. המערכת ערוכה לקבלת ילדים שלא מדברים מילה בגרמנית לתוך הכיתות ה"רגילות", ומידע נוסף בנושא (בגרמנית...) נמצא פה.



צרכים מיוחדים 

בברלין קיימת מגמה של שילוב ילדי חינוך מיוחד (שמסוגלים לכך) בחינוך הכללי, וגם אם יש לכם ילד בעל צרכים מיוחדים, קיימת אפשרות (תלוי בסוג הנכות) שישולב בחינוך הרגיל עם סייעת. בנוסף, חלק מבתי הספר היסודיים הכלליים נגישים לילדים הנעזרים בכיסא גלגלים – על מנת לגלות איזה בתי ספר יסודיים נגישים, ניתן לחפש לפי נגישות לכיסא גלגלים באתר הסנאט (סמנו באתר הבא "behindertengerecht" ובחרו את סוג בית הספר, למשל Grundschule).

אפשרות שנייה לילדים עם צרכים מיוחדים היא בי"ס חצי-משלב: הילדים לומדים בבי"ס שיש בו גם כיתות מיוחדות וגם כיתות קטנות יותר שבהן דגש על האתגרים המיוחדים עימם מתמודד הילד וילדים עם בעיות בריאות/התפתחות דומות. חלק מן הפעילויות הבית-ספריות מתקיימות במסגרת מרכזית וחלקן במסגרת הכיתתית. המקצועות ותכנית הלימודים פחות או יותר זהים לכיתות ה"רגילות", פשוט עם תגבור של סיוע בתחומים שבהם הילדים זקוקים לו או עם שיטות קצת שונות. חלק מבתי הספר היסודיים של החינוך לבעלי צרכים מיוחדים הם "מוסדות מעבר" – ברגע שנקבע שלילד רמה מתאימה לשילוב בחינוך הכללי, הם יכולים לעבור לבית הספר השכונתי.

אפשרות שלישית שמורה רק לילדים עם נכויות קשות במיוחד - בי"ס לחינוך מיוחד במודל ה"קלאסי", נפרד מן המערכת הרגילה, שבה לעיתים לומדים את תכנית היסוד אך לעיתים (במקרה של פיגור קשה למשל), פשוט לומדים לפי תכנית המותאמת לבעיות

לקראת כיתה א' 

בחודשים שלפני הכניסה לכיתה א' תקבלו הזמנה לאסיפת ההורים הראשונה (שמתקיימת עוד לפני תחילת הלימודים) וכן מידע כללי על נהלי בית הספר. חלק מבתי הספר ישלחו גם את רשימת הספרים וצרכים אחרים.

שעות הלימודים 

בברלין שני סוגים של בתי ספר ציבוריים מבחינת שעות הלימודים - Ganztagsschule (יום לימודים ארוך ו- verlässliche Ganztagsschule (בחירה שלכם אם להישאר ליום לימודים ארוך או לא, למעשה בי"ס + צהרון). במרבית בתי הספר ה"גמישים", שעות הלימודים הן 7:45 - 13:00 ולאחר מכן קיימות פעילויות העשרה. מידע נוסף על תכנית הלימודים בבתי הספר, בחלקים הבאים.

אש, אש מדורה! איפה לחגוג את ל"ג בעומר בברלין

ביום ראשון, ה-28 באפריל, יתקיים ל"ג בעומר (וכבר כתבתי פה על ההקבלה בין החגים היהודיים והחגים המקומיים: ב-30 באפריל נחגג "ליל ואלפורגה", שבו נהוג להדליק גם כן מדורות)

השנה מאורגנות כמה מדורות ומסיבות ברחבי העיר.

• חוג הילדים הישראליים "קומזיץ", כיאה לשמו, מקיים ביום ראשון, בשעה 11:00 מסיבה בעלות של 10 אירו לילד. מובטחים טאבון, חץ וקשת ופעילויות נוספות . פרטים נוספים.

• מדורה נוספת תתקיים ליד בית הכנסת בריקה-שטראסה. המסיבה תתחיל ביום ראשון ב-11:00 ותכלול, לצד מדורה ופעילויות חץ וקשת, גם ספר שיעשה "חלקה" לילדים שמעוניינים בכך. בבית הכנסת בריקה-שטראסה (פרנצלאוור ברג): Rykestr. 53 10405 Berlin

במבינים לא שינו הרבה משנה שעברה... 

• "במבינים" במזרח העיר יקיימו את המדורה שלהם ביום ראשון אחר הצהריים (15:00 - 18:00), במשכן שלהם ב-Fürstenwalder Straße 25 . נדרשת הרשמה מוקדמת. אתר האינטרנט 

חב"ד מקיימים מסיבת רחוב / תהלוכה שתתחיל ב-Olivaer Platz בשעה 13:00 ותסתיים במסיבת רחוב ב-Münstersche Str החל מ-14:00.

יש להם חוש הומור מעולה בחב"ד , ולמסיבה שלהם הם קוראים Jüdische Parade & Strassenfest Fur Frieden & Toleranz . לאור השם שהם נתנו, ברור שהם במיוחד מזמינים הומואים, נשים בתפקידי רב, רפורמים ושאר קבוצות שחב"ד ידועה בסובלנות הרבה שלה כלפיהן. 

לעשות הפלה בברלין

הפלה יזומה היא לא נושא קל להתמודדות.

במידה ואת מוצאת עצמך בהריון בלתי רצוי בשלב השבועות הראשונים, הנהלים בברלין הם כדלקמן:

(א) את הולכת לרופא/ת נשים ומקבלת אישור רפואי על ההריון ומבהירה שאין מה להגיד "מזל טוב"

(ב) רופא/ת הנשים תשלח/ישלח אותך לייעוץ. תפקיד היועצת הוא לסייע לקבל החלטה לכאן או לכאן (הצגת האפשרויות שעומדות בפניך, ההשלכות לגביך). אין צורך להיתפס לתירוצים ("ההריון לא מבן הזוג שלי" וכו'), לא מדובר ב"וועדת הריון" במובן הישראלי שלה, אלא בהליך שנועד כדי לוודע שאת בטוחה, מודעת להשלכות ואינך מפילה בגלל שאב התינוק או אדם אחר "כופים" עליך לעשות כן.

(ג) לאחר הייעוץ, את מתבקשת לחכות שלושה ימים, כדי לקבל החלטה.

(ד) את מקבלת, לפי מצב ההריון, הפנייה לטיפול (גלולתי או אחר) .

(ה) במידת הצורך את מקבלת גם הפנייה לפסיכולוג להתמודד עם האובדן.

הפלה מסוג זה היא חוקית עד השבוע ה-14 שאחרי הווסת האחרונה (שבוע 12 להריון), לאחר מכן לא חוקי לרופא לסייע להפלה. הפלה אחרי תאריך זה אפשרית בעיקר אם רופא קובע שההריון מסכן את בריאות האם.

בעיקרון, הפלה שאינה מסיבות רפואיות או משפטיות (כתוצאה מאונס) אינה מכוסה על ידי קופת החולים (הטיפולים לפני ואחרי ההפלה מכוסים). הפלה תרופתית עולה כ-360 אירו, הפלה בגרידה עולה כ-440 אירו. עם זאת, קופת החולים מכסה זאת למעוטות יכולת שמבקשות זאת בזמן הייעוץ.

***

גלולת "היום שאחרי" חוקית בגרמניה, אבל רק עם מרשם רופא (מ-2015 גם בבית מרקחת, אבל נתון לשיקול דעת של הרוקח ולנסיבות). בגרמנית היא נקראת die Pille danach

כמו כל נושא ההפלות, גם השימוש בגלולה שנוי במחלוקת. בינואר 2013 הגיעה קורבן אונס לשני בתי חולים קתוליים בעיר קלן וביקשה לקבל מרשם לגלולת היום שאחרי. בתי החולים סירבו מסיבות דתיות והיא נאלצה לפנות לבית חולים מרוחק יותר, ממשלתי.

עדכון (גם בטקסט):

***

בברכה שלא נדע מצרות, כמו הריונות בסיכון והריונות לא-רצויים.

האם ההורות היהודית בגרמניה בונה את עצמה מחדש?

בעקבות הפרסום אתמול של הטור שלי על "איך מדברים עם ילדים יהודיים בגרמניה על השואה" נקלעתי לדיון עם ידיד פייסבוק שלי בנושא הורות יהודית/ישראלית בגרמניה באופן כללי.

האם הורות יהודית בגרמניה כיום שונה ממה שהיא הייתה בעבר? ברור שלא המצאנו שום פטנט. סבא שלי ז"ל היה יהודי גרמני, וסבא שלו היה יהודי גרמני, וכו' וכו' - הם חינכו את ילדיהם כיהודים-גרמנים בלי לכתוב על זה בלוגים (היה מחסור ב-wifi חופשי בתקופת מלחמת העולם הראשונה). הם גידלו את ילדיהם בתקופות שבהן היה הרבה יותר קשה להיות יהודי, ואני לאו דווקא מדברת על השואה, אלא גם בתקופות "קלות" יותר שבהן הייתה "סתם" אנטישמיות עממית, בלי שרצחו אותנו באופן שיטתי.

היו פה דורות שלמים של הורים יהודיים לפנינו, גם בתקופה שאחרי השואה. כבר ב-1945 חיו פה יהודים: כאלה ששבו לגרמניה אחרי השואה, כאלה שיצאו ממחבוא או מחיים בזהות בדוייה, ב"תעודות אריות". נוספו אליהם מהגרים ממזרח אירופה או מישראל, עד לגל הנוכחי, שמאז התמוטטות האימפריה הסובייטית. פתאום יהדות גרמניה העשירה בהגירה של יהודים מברית המועצות לשעבר ובשנים האחרונות, לפחות פה בברלין, גם של ישראלים ויהודים ממדינות המערב.

ההגירה הזו תרמה גם לחיים התרבותיים של הקהילה היהודית. כיום קיימות הרבה יותר אפשרויות לחיים תרבותיים יהודיים  בברלין (או בכל עיר גדולה אחרת בגרמניה), ממה שהיה פה לפני נפילת החומה וגלי ההגירה הגדולים. אבל עם ההגירה הגדולה, באים לדעתי שינויים בדפוסי ההורות והחינוך.

מן הצד הממוסד, הקהילה היהודית זזה בצעדי צב. כבר לפני כמה שנים דיברתי עם מי שהייתה אז האחראית על הרווחה בקהילה היהודית (ויצאה מאז לפנסיה) ושאלתי, כיצד זה שהקהילה היהודית לא חושבת לפתוח אפילו מוסד חינוכי אחד לטובת יהודים שמתגוררים במזרח העיר, ומספרם רק מתרבה מאז שיחתי ההיא. לא אתפלא אם אגלה שכיום גרים לא פחות יהודים בפרנצלאוור ברג, מיטה וקרויצברג-פרידריכסהיין (שלצורך העניין והגיאוגרפיה תחשבנה כ"מזרח") מאשר בפבררי גרונוואלד ושרלוטנבורג, שם נמצאים המוסדות החינוכיים של הקהילה היהודית. בקהילה היהודית עשו טובה גדולה ליהודי המזרח, ופתחו פעילות "במבינים" של פעם בחודש בפרידריכסהיין, שבדרך כלל רשימת המשתתפים בה מתמלאת תוך שבוע-שבועיים ולא מותירה מקום לילדים רבים. "במבינים" היא עדיין פעילות חינוכית לא-פורמלית. גן ילדים או בית ספר יסודי במזרח? הצחקתם אותם.

אני חושבת שמעבר לבעייה שיש לכל ארגון בירוקרטי בהבנה של מציאות חדשה, לקהילה היהודית יש בעייה עם הישראלים, שלא דווקא מחפשים יהדות במובן הדתי של המילה (ויתכן שאף נרתעים מכל זה, לאור המציאות בארץ), אבל היו שמחים ליהדות במובן התרבותי שלה - לימודי עברית, חגיגת חגים, וכו'.

למרבה המזל יש בשנה-שנתיים האחרונות כמה יוזמות פרטיות במזרח ברלין (והסליחה עם תושבי המערב שהפיסקה מקפחת אותם. זה בסדר, אנחנו בעדות המזרח רגילים להיות מקופחים דרך קבע). "תודנקה" הוא חוג לעברית ולפעילות חברתית של ילדים ישראליים/גרמנים; בבית הכנסת של אורניינבורגר שטראסה ובבית הכנסת של ריקה-שטראסה התחילו יוזמות פרטיות לקיום פעילויות לפעוטות ישראליים/גרמנים (עד גיל 3) בימי שני ושבת (בהתאמה). במקביל לקהילה היהודית, הישיבה של לאודר פתחה גן ילדים ובית ספר יסודי במיטה ובפרנצלאוור-ברג.

אבל מעבר לפעילות ממוסדות - פורמליות ולא פורמליות - שמתרבות בברלין, קיימים אתגרים להורות היהודית/ישראלית בברלין. חלקם דומים לאתגר שקיים בכל מקום אחר בעולם ובעיקר בולטים ביצירה התרבותית של יהדות ארצות-הברית: האם וכיצד לשמר זהות יהודית בסביבה שבה מרבית התושבים לא-יהודיים; מה המשמעות של זהות יהודית בחברה כזו; כיצד לפרש את היהדות בפני ילדינו. כאמור מאז "ההגירה הגדולה" מברית המועצות לשעבר, יש יצירה חינוכית בהקשר הדתי שמיועדת לילדים יהודיים (ושניים מן הספרים בנושא, של לנה קוגלר ושל מימי הלברשטם, מעטרים את הרשומה הזו). חלק מן האתגרים שעומדים בפני ההורים היהודיים, עם זאת, ייחודיים ליהודים בגרמניה והאחד מהם הוא כיצד להסביר לילדים יהודיים/ישראליים בגרמניה את נושא השואה, בלי לגרום להם מצוקות וקונפליקטים.  אני לא מכירה תכנית מסודרת, לא-פורמלית, שמייעצת להורים ישראליים/יהודיים שחיים בגרמניה כיצד לדבר עם ילדיהם על השואה ובסופו של דבר, כל הורה מעצב את ההסברים לפי הגישות החינוכיות שלו וגיל הילד.

איך מדברים עם ילדים יהודיים/ישראליים בגרמניה על השואה?

יום השואה הישראלי מתקרב (הגרמני מצוין בתאריך אחר) ואיתו עולה התהייה, איך מדברים עם ילדים על השואה. בכל משפחה - גם משפחה לא-יהודית, גם משפחה שאינה חיה בגרמניה - קשה לעצב "אסטרטגיה" להסביר שנאה קשה כל כך. שבועיים אחרי שהילדים חגגו את ליל הסדר, וציינו את היציאה מעבדות לחירות, וניסו להבין שהיו (ולמרבה הצער עדיין יש) עבדים ואנשים לא-חופשיים, הם נאלצים להתמודד מול מציאות היסטורית שקרתה ברחובות אלה לא מזמן.

בניגוד לישראל, שבה ילדים נחשפים מגיל צעיר (לפחות בדור שלנו) לטלוויזיה של יום השואה, לטקסים (גם בגיל הגן) ולצפירה, אין חשיפה כזו ליום השואה - או לשאלות שנוגעות לשואה - בגילאים צעירים. החשיפה גם אינה "מאורגנת" מגבוה, כמו בישראל - ילדים עשויים להיחשף לנושא השואה בשיעור Ethik או היסטוריה, לשאול על אנדרטה זו או אחרת שהם נתקלים בה ברחוב, או בכל דרך אחרת.

אין לי תשובות פלא ואולי גם הילדים שלי צעירים מדי לעיצוב תשובות כאלו. לפני כמה שנים, הבן שלי ראה בדרך לגן הילדים את ה-Stolpersteine ושאל על מה מדובר. הסברתי לו ברמתו, על אנשים רעים ועל הנצחה. שקלתי גם לקחת אותו למוזיאון אוטו ויידט, ששם יש תכנית מיוחדת שמיועדת לילדים.

"פאפא ויידט" של אינגה דויטשקרון, ספרות ילדים על השואה בגרמנית

בני נוער ניתן אולי לקחת לטקס המרכזי שמארגנת הקהילה היהודית, ביום שני (8 באפריל 2013) בשעה 7 בערב, בבית הקהילה במערב ברלין (Fasanenstr).

יש לא מעט ספרות באינטרנט שעוסקת בנושא.

מבחר מצומצם:

מים ביאליק, "How I’m Teaching My Sons About the Holocaust" (באנגלית)

הרבה שרה ריינס, "איך לדבר עם ילדים על השואה" (באנגלית)

Jüdische Allgemeine - איך מלמדים על השואה בבתי ספר יסודיים יהודיים בגרמניה (בגרמנית)

ועוד קצת מאתר אינטרנט גרמני.

אשמח לשמוע קצת רעיונות בהערות

אביב הגיע - סדר פסח בברלין

דווקא התכוונתי לכתוב איזה פוסט שאינו על חגים ומועדים, אבל איכשהו יצא שמרוב עיסוקים, מאז הרשומה שלי על חגיגות פורים בברלין צץ הצורך לכתוב על סדר פסח בברלין.

חג רודף חג. אני מרגישה קצת כמו איזה מאמא יהודייה סטריאוטיפית, שכל הזמן טורחת לקראת שבת וחג וכל מי שמכיר אותי צוחק לו קצת.

לפני פסח - פעילויות לילדים

ב-17 במרץ יקיימו במבינים סדר לילדים במשכן שלהם בפרידריכסהיין

ב-24 במרץ יקיימו במבינים סדר לילדים במרכז שלהם במערב ברלין (Brandenburgische) וקודם ל"סדר המשפחות" שלהם, הם יקיימו סדנאות פסח ברוסית ובגרמנית, בשבועות הקרובים.

גם "תודנקה" מתכננים מסיבת פסח לילדים - פרטים בוודאי יעודכנו

קניות, הגדות, מצות ושאר ירקות

חב"ד והחנויות הכשרות מוכרים מצות כשרות לקראת פסח. מצות שיתכן שהרב של חב"ד לא יחשיב כ"כשרות למהדרין", אבל הן עדיין מצות לכל דבר, נמכרות ב-Real, קייזר וסופרים נבחרים אחרים ונראות כך:

או כך:

אתם לא טועים, הגרמנים משווקים את המצות כלחם בריאות... שיהיו בריאים (-:

את שאר מצרכי שולחן הסדר ניתן למצוא בכל חנות ממוצעת. חזרת רגילה כמובן ניתן למצוא בכל מרכול, אבל חזרת עם סלק ראיתי ב-Alnatura וב-DM. יין מישראל (אם זה חשוב) תוכלו למצוא בין היתר ב-אולריך, בגלריה קאופהוף ובקארשטאט.

הקהילה היהודית מחלקת לחברים מעוטי יכולת (יש להוכיח זאת) חבילת פסח. גם ארגון הסטודנטים היהודיים בד"כ מחלק חבילות פסח לחבריו.

מסתובבים גם מתכונים להכנת מצות בבית וזה למען האמת יכולה להיות פעילות נחמדה עם הילדים לקראת פסח.

הגדות של פסח (בעברית או באנגלית) קל למצוא בחינם אונליין (למשל בעברית בוויקיטקסט), כולל אפילו אתר שנותן לכם לבנות לעצמכם הגדה אלטרנטיבית כראות עינכם. אם אתם צריכים הגדה עם תרגום לגרמנית, תצטרכו כנראה לקושש כמה זוזים ולרכוש לעצמכם באמאזון או באחת החנויות הדומות ברשת ובברלין.

קייטרינג וקניות אחרות

קיימים גם שירותי קייטרינג שמציעים להביא אליכם את צלחת הסדר. קרן מן "המטבח הישראלי של קרן"  מציעה לשלוח אליכם סעודת פסח מסודרת. שירות אחר של קייטרינג הוא של מסעדת "פיינברג", מסעדה ישראלית חדשה מאחורי הקה-דה-ווה (רשימה של המסעדות הישראליות בברלין בהחלט נמצאת ברשימת ה-to do של הבלוג הזה). פרטים לקשר עם קרן ועם פיינברג ניתן לראות בפסקה על סדרי הפסח הציבוריים.

במידה ויש בקהילה הישראלית בברלין אמני ואומני יודאיקה או ספקי קייטרינג שמוכרים מוצרים לקראת החג - צרו קשר איתי או השאירו הודעה.

סדרי פסח ציבוריים

אני אוהבת לארגן לבד, אבל לפעמים זה לא כיף, קל או מתאפשר - וכמובן אם אתם תיירים, זה לא ממש פרקטי.

יש צורך להירשם מראש לסדרי הפסח ה"ציבוריים" שמארגנים גופים שונים. שוב, אם ידוע לכם על ליל סדר ציבורי שפיספסתי - צרו קשר. במידה ואתם מוכנים לארח משפחה/בודדים לליל הסדר, אשמח גם כן אם תוסיפו מידע (סוג הסדר - צמחוני/אלטרנטיבי או דווקא מסורתי; סוג האנשים שיכולים לבוא)

סדר ראשון, 25 במרץ

17:30 בית הכנסת ובית האבות של הקהילה היהודית - תפילה וסדר, לדיירי בית האבות ואורחיהם

18:15 סדר פסח בגרמנית בבית הכנסת יואכים-שטאלר שטראסה. כרטיסים ניתן לרכוש בבלייברג (פרטים בפייסבוק)

19:00 סדר פסח בעברית בבית חב"ד מזרח (קארל-ליבקנכט). עלות: 18 אירו לאדם (פרטים בפייסבוק)

19:00 סדר פסח בגרמנית במלון מריוט, בארגון חב"ד. עלות: לא פורסם (בד"כ בסביבות ה-50 אירו לאדם) (פרטים בפייסבוק)

19:15 סדר פסח בגרמנית במלון אביון שפרה-בוגן. עלות: 43 אירו למבוגר, 20 אירו לילד (פרטים בפייסבוק)

20:00 סדר פסח בעברית ובאנגלית בבית הכנסת פסטאלוצי שטראסה. עלות: 35 אירו למבוגר, 15 אירו לילד (פרטים בפייסבוק)

בערב: סדר פסח קליל ("קריאה קצרה מן ההגדה") במסעדת פיינברג. עלות: 25 אירו לאדם (פרטים בפייסבוק)

סדר שני, 26 במרץ

18:15 סדר פסח בגרמנית בבית הכנסת יואכים-שטאלר שטראסה. כרטיסים ניתן לרכוש בבלייברג (פרטים בפייסבוק)

19:30 חגיגת חג משותפת לבאי בית הכנסת באורניינבורגר שטראסה (פרטים יופיעו באתר שלהם)

אנגלמאייר - מ-ToyTown 

משנכנס פברואר מרבין בשמחה

איפה נחגוג פורים בברלין? (מעודכן)

פברואר הוא המשונה שבחודשים.

קצר כזה, כמו הילדון שמבין החודשים. 

ולא רק שהוא קצר, הוא גם אוהב להתחפש - לפעמים יש לו 28 יום, ולפעמים פתאום הוא מצמיח לו עוד יום (אגב, שמתם לב שגם אדר, המקבילה היהודית, עושה בדיוק את אותם תרגילים, ואפילו מגדיל מוסיף לעצמו תאום בשם אדר ב'?). אין הרי אנשים בעלי תאריך יומולדת יותר אקזוטי, מאשר אלה שנולדו ב-29 בפברואר, ויכולים לחגוג "באמת" פעם בארבע שנים. 

לא פלא, שבפברואר מתחפשים וחוגגים. אצל הנוצרים זה קבוע: עונת הקרנבל יוצאת בפברואר, בשל חישובים של מספר השבועות שלפני חג הפסחא. אצלנו כידוע יכול להיות שפורים יצא בפברואר או במרץ, אבל מה שבטוח - ירד גשם על התחפושת.

השנה ה-Fasching ופורים יוצאים כמעט באותו זמן.

עדלידא ליד בית הכנסת החדש ב-1994, 

מי מרים את הכפפה לארגן משהו כזה שוב?

(צילום: אדוארד סרוטה)

אז איפה חוגגים את פורים, את פאשינג, את פברואר וכמובן גם את אדר בברלין?

ב-17 בפברואר יקיימו "במבינים" מסיבת פורים בפרידריכסהיין, ב-Menschenkinder ב-Fürstenwalde Str.  מיועד בעיקר לילדים בגיל הרך ובית הספר היסודי

ב-21 בפברואר תתקיים אחר הצהרים פעילות לילדים (רוסית/גרמנית) בבית הקהילה היהודית במערב העיר בפזאנן-שטראסה (פרטים באתר הקהילה היהודית)

ב-22 בפברואר בשעות הלילה תתקיים מסיבה (למבוגרים...) - פרטים בפייסבוק ; בשנה שעברה או לפני שנתיים הייתה מסיבת פורים גדולה ב-Suicide Circus, כך שמומלץ לעקוב

ב-23 וב-24 בפברואר יתקיימו הצגות לפורים של תיאטרון הבובות "בובלעס" (בגרמנית) במוזיאון היהודי, מיועד במיוחד לילדים מעל גיל 6

תיאטרון בובות לפורים: בובלעס, במוזיאון היהודי

עוד במוזיאון היהודי, ב-23 וב-24 בפברואר יתקיימו הדרכות מיוחדות לילדים בנושא פורים, משולבות בפינות יצירה.

ב-23 בפברואר מקיים ה-ZWST מסיבה (החל מ-21:00) בסגנון שנות ה-20 במלון לאונרדו רויאל (פרטים באתר הקהילה)

ב-23 בפברואר החל מ-11:00 תתקיים מסיבת "קומזיץ" באזור גבול קרויצברג/שונברג, לילדים (המארגנות פירסמו פרטים על המסיבה בפייסבוק, אבל מכיוון שהן - כנראה - לא מתחזקות עמוד פייסבוק לקומזיץ, האימייל לפרטים נוספים ו/או הרשמה הוא yeladim.berlin  AT gmail.com )

ב-23 בפברואר בשעות הערב יקיים גם בית חב"ד לישראלים, ב-Karl Liebknecht Str , מסיבת פורים. 

"תודנקה", שמקיימים פעילויות לילדים בעברית בפרנצלאוור ברג יקיימו מסיבת פורים ב-24 בפברואר, והם מבטיחים לעדכן בדף הפייסבוק שלהם

כל בתי הכנסת של ברלין צפויים לקיים הקראת מגילה ושאר אירועי פורים.

עוד ב-24 בפברואר: החל מ-14:00 מקיימת חב"ד נשף פורים (בתשלום) במלון Holiday Inn City West ב-זימנס-שטאט. פרטים נוספים.

ב-24 בפברואר ב-21:00 יופיע וולטר רוטשילד עם ה"מניין בויז" ב-Grüner Salon

ב-23 וב-24 בפברואר יקיימו גם בבית הכנסת "לב טוב" בגרונוואלד פעילויות פורים. 

מכיוון שהחודש רק התחיל וחלק ממארגני המסיבות עדיין לא פירסמו את תכניותיהם, אני מקווה לעדכן את הבלוג עם המסיבות של קומזיץ (לילדים, במערב) (הוספה למעלה); תודנקה (לילדים, במזרח); וכמובן משוגע (למבוגרים, גם כאלה ילדותיים, ב-ZMF).