‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך לא-פורמלי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך לא-פורמלי. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 9 בינואר 2022

בתי ספר יהודיים בברלין - מעודכן (2026)!!!

 המידע על בתי ספר יהודיים בברלין מתעדכן תדירות - והחלטתי קצת לעשות רענון בפוסט הזה. 

גני ילדים יהודיים בברלין

בברלין ישנן מספר אפשרויות לשלב תכנים יהודיים בזמן גן הילדים: 
  • חב"ד לחב"ד יש גן ענק ומודרני ברובע וילמרסדורף במערב העיר, ליד תחנת Konstanzer Str ולמעשה צמוד לביה"ס שלהם (על ביה"ס - בהמשך). בגן יש  לצד גננות דוברות גרמנית, גם גננות דוברות עברית ויש פעילות דו-לשונית (גרמנית / עברית) ואף עם היצע של אנגלית לגיל הרך. מידע בעברית / מידע בגרמנית (השני יותר עדכני) 
  • קרן לאודר מפעילה גן ילדים ברובע מיטה. מדובר בגן שמסונף לישיבה הליטאית וכמו חב"ד, גם הוא בעל אוריינטציה דתית-אורתודוקסית. ישנן גננות דוברות עברית, אך הקיטה באופן פורמלי מתנהלת בגרמנית. 
  • התנועה המסורתית (יהדות קונסרבטיבית) מפעילה גן ילדים ברובע וילמרסדורף - שמפעיל גם חינוך רב-לשוני בשיטת ההטמעה - גרמנית/אנגלית או גרמנית/עברית . זהו הגן היחיד שפועל בצורה עקבית ומוצהרת בשיטת ההטמעה (גם אם בגנים האחרים בהחלט יש תמיד אנשי צוות דוברי עברית וכו') 
  • הקהילה היהודית מפעילה גן ילדים ברובע שרלוטנבורג (לא רחוק מגרונוואלד) . לגן אין באופן פורמלי מדיניות רב-לשונית אבל יש גננות דוברות עברית וכו'. 
  • העמותה MITRA מפעילה את הקיטה Goldenes Schlüsselchen בשונברג ואת הקיטה Blumenstadt בשטגליץ, שתיהן קיטה דו-לשונית בשיטת ההטמעה (רוסית/גרמנית) עם דגש יהודי 
לצייר, גם לחגים היהודיים


בתי ספר יסודיים יהודיים בברלין

בברלין ישנם כיום ארבעה בתי ספר יסודיים יהודיים : 
  • בית הספר של חב"ד ממוקם בקמפוס מודרני וחדש בווילמרסדורף (ממש ליד הקיטה שלהם). ביה"ס שם דגש רב על תכניות קידום אישי בהתאמה לכל תלמיד לפי יכולותיו. תכנית הלימודים של ביה"ס כוללת שיעורי עברית ואנגלית מכיתה א'; וכמובן חינוך יהודי ברוח חב"ד. ביה"ס ממשיך מכיתת "טרום א'" ועד כיתה י"ב, יותר על כך בחלק על חינוך על-יסודי יהודי בברלין. 
  • קרן לאודר גם היא מציעה בי"ס יסודי יהודי, בברלין פרנצלאוור-ברג. גם ביה"ס הזה הוא באוריינטציה אורתודוקסית (דתית) וממשיך עד כיתה י"ב . כמו בחב"ד, גם בביה"ס הזה, יש צורך במדי בי"ס, כולל חצאית לבנות וכיפה/ציצית לבנים וישנה הפרדה בין בנים לבנות כבר בשלב ביה"ס היסודי (בחב"ד, רק בתיכון). 
  • בית הספר היסודי המסורתי הוא הטרי ביותר מבתי הספר היסודיים היהודיים בברלין. הוא בי"ס עם אוריינטציה רפורמיסטית יותר מן האחרים (מה שכולל, בין היתר, כיתות מעורבות גיל), וחינוך דו-לשוני בשיטת ההטמעה. ביה"ס ממוקם כרגע בשרלוטנבורג, לא רחוק מאדנאוור פלאץ 
  •  בנוסף לבתי ספר אלה, ישנם מספר בתי ספר ממלכתיים (לא פרטיים, לא יהודיים) שמציעים שיעורי יהדות במסגרת מגמת "דת". 
הן מסיפור אחר


בתי ספר תיכוניים יהודיים בברלין

  • בית הספר התיכון של חב"ד הוא במתכונת גימנסיה מכיתה ז' (לפירוט על ההבדלים בין גימנסיה לתיכון מקיף בגרמניה). המשמעות היא סיום הלימודים בד"כ אחרי 12 שנים, בד"כ עם תעודת ABITUR  (ה"בגרות" הגרמנית). בית הספר מתגאה בהישגים גבוהים מאוד בציוני הבגרות (ביה"ס ממוקם כמעט דרך קבע באחד המקומות הראשונים בטבלת ממוצע ציוני הבגרות של ברלין) ובכיתות קטנות מאוד יחסית, עם יחס אישי. לצד ההישגיות, יצוין שבשנים האחרונות החל ביה"ס בניסוי לשילוב תלמידי תיכון עם צרכים מיוחדים ויש לו גם בי"ס בסגנון ISS (בי"ס מקיף שבו גם תלמידים עם הישגים נמוכים יחסית מביה"ס היסודי או עם צרכים מיוחדים יכולים ללמוד בקצב שלהם ולהגיע לתעודות מתאימות). ביה"ס הוא כמובן ברוח חב"ד, בין היתר קיימת הפרדה בכיתות בין בנים לבנות, תפילות ושיעורי עברית כחלק ממקצועות החובה. 
  • בית הספר התיכון של לאודר נמצא בפרנצלאוור ברג מציע "בגרות (ישראלית) לעולים חדשים" כתעודת סיום (אינו מציע אביטור). גם הוא בי"ס דתי ברוח אורתודוקסית וכולל מדים, הפרדה מגדרית, תפילות וכדומה. 
    • הגימנסיה היהודית : בי"ס תיכון במתכונת גימנסיה, מכיתה ה' או ז', ועד סיום עם "אביטור" תוך 12 שנות לימוד. 
    • מתכונת נוספת, שהחלה רק לפני שנתיים, היא JOS - בי"ס תיכון במתכונת ISS, כלומר כניסה בכיתה ז' וסיום אפשרי עם אביטור תוך 13 שנות לימוד. 
    • ההבדלים, מעבר לשנה נוספת בדרך לאביטור (בשל פחות עומס לימודים / קצב קצת יותר איטי), הוא בדגש השפתי החזק של הגימנסיה היהודית (עברית כשפה זרה מכיתה ה' עד לפחות סוף י', ושפה זרה נוספת - רוסית או צרפתית - בכיתה ז' עד לפחות סוף י'). בנוסף, במידה והסנאט מבטל את בחינת ה-MSA לתלמידים בגימנסיה, היא צורך של תלמידי ה-ISS לעבור בסוף כיתה י' בחינה נוספת בדרך לבגרות. לתלמידי ה-ISS עומדת הבחירה בין שלוש השפות כמקצוע בחירה, אך אינם מחויבים להתמודד עם שתי שפות זרות בנוסף לגרמנית ואנגלית. ה-ISS גם אמור להיות יותר פתוח לתלמידים עם צרכים מיוחדים ולהיות עם כיתות קטנות יותר (יש רק לקוות שאכן זה המצב) . 
    • לפי הצהרות ביה"ס, יהיה ניתן לעבור בין שני בתי הספר / שני המסלולים המסלולים במידת הצורך וכמובן בהתאם להישגים 
יהדות במובן הרחב של המילה: פעילות במוזס מנדלסון 

  • בנוסף לכל אלה, חב"ד מפעילים גם ישיבה בברלין שמיועדת לבנים (מן הסתם...) החל מגיל תיכון בערך. מבחינת תכנית הלימודים פועלת הישיבה פחות כמו ISS אבל מן הסתם הדגש הוא על לימודי יהדות. הישיבה מציעה פנימייה. 

חינוך יהודי לתלמידים שאינם דוברים גרמנית

כל בתי הספר שצוינו, ובמיוחד ברמת בית הספר התיכון, מיועדים לתלמידים שמסוגלים להבין גרמנית. במידה ונער/ה אינם דוברי גרמנית, מומלץ לבדוק אפשרות להכניס אותם לאחד מבתי הספר רק לאחר לימודי גרמנית אינטנסיביים. קחו בחשבון - בסופו של דבר, גם אם בחב"ד או לאודר ייטו לקבל גם תלמיד/ה ללא שליטה מלאה בגרמנית - זה יקשה עליהם את ההשתלבות בבית הספר ובהצלחה בלימודים. 




חינוך יהודי לא-פורמלי בברלין

מעבר לכל המסגרות שציינתי פה, קיימות מסגרות חינוך יהודי לא-פורמלי בברלין, המספקות לימודי עברית או חגיגת החגים גם לילדים שמבקרים בבתי ספר ציבוריים / ממלכתיים בברלין. בין היתר ניתן לעשות זאת במסגרת 
  • קומזיץ - בי"ס יום ראשון ישראלי שבו יש לימוד עברית לפי רמות הגיל המקבילות בישראל (כלומר - מילד בן 8 מצפים להיות מסוגל לקרוא, לכתוב ולדבר עברית ברמה פחות או יותר של בני גילו בישראל) . מתאים במיוחד למי שהילדים שלהם אכן קוראים /כותבים ברמה המצופה מבני גילם . כרגע מיועדים בעיקר לגילאי הגן והיסודי 
  • צוזאמן - צוזאמן מציעים החל מן השנה הנוכחית גם חוגי עברית קבועים לפי קבוצות רב-גילאיות ורמות שונות. כמו "קומזיץ", כרגע מיועדים בעיקר לגילאי הגן והיסודי. בנוסף, צוזאמן מציעים פעילויות לחגים השונים, חוגים ועוד. 
    • תחת צוזאמן מוצעת גם הפעילות של הצופים העבריים שבט ברלין (פרטים)
  • השומר הצעיר קן ברלין - מציעים פעילות במתכונת תנועת נוער, בגרמנית/אנגלית בשילוב עברית (אם כי כמובן חלק ניכר מן המשתתפים דוברי עברית כשפה ראשונה, שנייה או שלישית). בין ערכים וחגיגות חגים יש גם פעילויות שונות שקשורות למורשת יהודית בהקשר החילוני והתרבותי. מיועד לילדים ונוער בין הגילאים 7-8 ו-16 (עם אפשרות כמובן להדריך בגילאים מבוגרים). 
חנוכה בשומר הצעיר

עוד דברים שיכולים לעניין אתכם

  • אם אתם קודם כל רוצים להבין מה האפשרויות שלכם כהורים לנער/ה לפני תיכון ולמה זה לא אסון אם לא תצליחו להגיע לגימנסיה - קראו פה על חינוך על יסודי בברלין 

יום שני, 1 באפריל 2019

בתי ספר אלטרנטיבים בברלין

מערכת החינוך בברלין היא מגוונת למדי - עם היצע ממלכתי (כלומר, בבתי ספר ציבוריים) שכולל גם בתי ספר בדגש מונטסורי ושיטות אחרת, או עם דגש אמנותי, חקר הטבע ועוד. מה שאומר, שיתכן ולפני שאתם פונים לבתי ספר אלטרנטיבים פרטיים, כדאי לבדוק אם אין מענה לצרכים שלכם בתוך מערכת החינוך. כשהכנתי את המאמר הזה והסתכלתי על הרעיונות שמבטאים חלק מבתי הספר שמפורטים פה, הופתעתי לראות כמה בסופו של דבר הם "שגרתיים" יחסית לעובדה שגם מערכת החינוך הגרמנית היא בחלקה רפורמיסטית (התקדמות בקצב של הילד, "קבוצות רב-גילאיות", "בלוקים של פעילות" וכו'). 

כמובן שהקונצפט של חלקם חורג מכל רפורמה שכיום מאומצת על ידי מערכת החינוך ויש גם נימוקים אחרים לבחור בחינוך אלטרנטיבי. 

יצוין גם שמערכת החינוך הברלינאית, הגם שהיא מלאה בכוונות טובות וברעיונות רפורמיסטיים, היא עדיין "מערכת חינוך", גם אם היא גמישה יותר מאשר מה שההורים הגרמנים הכירו בילדותם ובוודאי שונה ממה שאנחנו מכירים מן הארץ. ומעצם היותר מערכת עם כללים מסוימים, היא עדיין לא מהווה מענה מושלם לכל סוגי התלמידים , או לא לכל ההורים שלהם - ובברלין קיימים מספר בתי ספר אלטרנטיביים שנועדו להוות מענה לציבור שמחפש "משהו אחר". 

יודגש שבגרמניה חינוך ביתי אסור על פי חוק ואתם חייבים למצוא בית ספר - כזה או אחר - לילדים מעל גיל 6. 

על בתי ספר "קונבנציונליים" אבל בינלאומיים או יהודיים דנתי כבר בקישורים הבאים: 

כאמור, פה הדיון הוא אך ורק על בתי ספר עם גישות פחות מסורתיות לחינוך. כל בתי הספר האלה פרטיים, אבל שכר הלימוד בד"כ מדורג ולא צריך להרתיע גם מעוטי-יכולת (עד רמה מסוימת של קשיים כלכליים) מהצטרפות תיאורטית

כמה דברים שבכל זאת חשוב לשקול לפני שבוחרים בית-ספר כזה: 

  • לא כל בית-ספר מתאים לכל ילד. זה נכון כמובן לגבי "המערכת" אבל זה נכון גם לגבי שיטות אלטרנטיביות. שוחחו עם המורים והורים אחרים לגבי הציפיות מן הילד/ה שלכם; בידקו היטב איזו מערכת תמיכה קיימת לילד/ה שאינה דובר/ת גרמנית שפת-אם; וכו'. 
  • מרבית בתי הספר הרפורמיסטיים האלה מתקשים לקבל ילדים עם צרכים מיוחדים, למרות התיימרות השיטות להיות מתאימות במיוחד לילדים "לא קונבנציונליים". גם אם בית-הספר מסכים לקבל את הילד עם הצרכים המיוחדים, בדקו מה התנאים המיוחדים שמותאמים לו: האם בית-ספר אנתרופוסופי מסכים לקבל ילד שלוקח/ת ריטלין? (בתי ספר רבים בשיטת וולדורף דוחים שימוש בריטלין מכל וכל; ולעיתים גם תרופות אחרות) ; האם בי"ס בשיטת סאדברי מתאים לילד עם ליקויי למידה קשים או עם הפרעת התנהגות/התנגדותית? וכו' 
  • מכיוון שבתי הספר הם בד"כ יוזמות של הורים או של תנועות רפורמיסטיות, חלקם דורשים מעורבות הורים (כולל דברים כמו הכנת אוכל או מעורבות בהכנת קורסים) 
  • מכיוון שבתי הספר האלה הם לפעמים יוזמות חדשות, יש מקרים שהם לוקים בחוסר יציבות (בצוות ההוראה, ברמת החומר, במיקום הבניין או אפילו פשוט מתפרקים). 
  • אם יש לכם ניסיון אישי עם אחד מבתי הספר פה - אשמח מאוד לתגובות והמלצות / דיס-המלצות. עדיף כמובן בהערות, כדי שכולם יראו, אבל אם אתם מעדיפים להיות אנונימיים, אתם תמיד יכולים לפנות אלי בפרטי. 

בתי ספר אלטרנטיביים בברלין


  • בי"ס: Alternativschule Berlin 
  • מיקום: רייניקנדורף (ויידמאנסלוסט) , Bondickstraße 8/9 13469 Berlin
  • כיתות: א' - י' (אבל עד גיל 18)
  • פילוסופיה חינוכית: אלטרנטיבי 

  • בי"ס: Annie Heuser Schule
  • מיקום:  וילמרסדורף, Eisenzahnstraße 37, 10709 Berlin
  • כיתות: א' - י"ב 
  • פילוסופיה חינוכית:  וולדורף (אנרופוסופי)  

  • בי"ס: Apego Schule
  • מיקום: ויידמנסלוסט (רייניקנדורף), Dianastraße 44 – 46 13469 Berlin 
  • כיתות: א' - י
  • פילוסופיה חינוכית: חינוך דמוקרטי, רב-תרבותי (אנגלית/ספרדית/פורטוגזית/גרמנית), רב-גילאי 

    • בי"ס: Freie Montessori Schule Berlin
    • מיקום: קפניק, Köpenzeile 125, 12557 Berlin 
    • כיתות: א' - י' 
    • פילוסופיה חינוכית: מונטסורי  



      • בי"ס: Freie Schule am Mauerpark
      • מיקום: גבול מיטה-וודינג/פרנצלאוור ברג , Wolliner Straße 25/26, 13355 Berlin
      • כיתות: א' - ו' (יסודי) 
      • פילוסופיה חינוכית: רפורמיסטי עם רעיונות של יול, מונטסורי ואחרים 


      • בי"ס: Freie Schule Charlottenburg 
      • מיקום: שרלוטנבורג, Nordhauser Str. 30, 10589 Berlin 
      • כיתות: א' - י' 
      • פילוסופיה חינוכית: דמוקרטי, רפורמיסטי עם רעיונות של פיאז'ה, מונטסורי ואחרים 



      • בי"ס: Freie Schule Kreuzberg
      • מיקום: קרויצברג, Zeughofstraße 20 
      • כיתות: א' - ו' (?)  
      • פילוסופיה חינוכית: דמוקרטי, פתוח 


      • בי"ס: Freie Schule Pankow
      • מיקום: וילמרסדורף, Bundesallee 35, 10717 Berlin (כן, מבלבל, זה בגלל שביה"ס שואף מתישהו לעבור ל-Grabbeallee 66 בפאנקו אבל נתקל בקשיי התחלה) 
      • כיתות: א' - י' 
      • פילוסופיה חינוכית: דמוקרטי, פתוח 
      • יתכן ו- Alternativschule Berlin  הוא אותו בי"ס, לפי האתר שלהם. קצת מבלבל


      • בי"ס: Freie Schule Pfefferwerk 
      • מיקום: פרנצלאוור ברג, Schönfließer Str. 7, 10439 
      • כיתות: א' - י' 
      • פילוסופיה חינוכית: מונטסורי 


      • בי"ס: Freie Schule Schöneberg 
      • מיקום: שונברג, Hauptstraße 27 - Eingang C, 10827 Berlin 
      • כיתות: 
      • פילוסופיה חינוכית: דמוקרטי, פתוח


      • בי"ס: Freie Waldorfschule Kreuzberg 
      • מיקום: קרויצברג, Ritterstraße 7810969 Berlin
      • כיתות: א' - בגרות 
      • פילוסופיה חינוכית: וולדורף (אנתרופוסופיה) ; שילוב בעלי צרכים מיוחדים כולל כיתת חינוך מיוחד בביה"ס


      • בי"ס: Freie Waldorfschule Berlin-Mitte 
      • מיקום: מיטה, Weinmeisterstraße 16 10178 Berlin
      • כיתות: א' - בגרות 
      • פילוסופיה חינוכית: וולדורף (אנתרופוסופיה) 



      • בי"ס: Freie Waldorfschule am Prenzlauer Berg 
      • מיקום: פרנצלאוור ברג גבול וייסנזה, Gürtelstraße 16 10409 Berlin 
      • כיתות: א' - בגרות 
      • פילוסופיה חינוכית: וולדורף (אנתרופוסופיה) 


      • בי"ס: Internationale Montessorischule Berlin
      • מיקום: ואנזה (צלנדורף), Zum Heckeshorn 38, 14109 Berlin 
      • כיתות: א' - ו' 
      • פילוסופיה חינוכית: מונטסורי, בינלאומי (דו-לשוני) 

      • בי"ס: Johannes-Schule-Berlin
      • מיקום: גבול שונברג/קרויצברג, Monumentenstr,13 A · 10829 Berlin 
      • כיתות: א' - י"ב 
      • פילוסופיה חינוכית: וולדורף (אנתרופוסופיה) 

      • בי"ס: Meine Schule Berlin
      • מיקום: נויקלן, Delbrückstraße 18, 12051 Berlin 
      • כיתות: 
      • פילוסופיה חינוכית: חינוך דמוקרטי ; כיתות קטנות מעורבות-גיל ; התקדמות בקצב אישי 

      • בי"ס: Naturschule am Brosepark
      • מיקום: כרגע בית הספר ממוקם בכלל ברובע וילמרסדורף, ולא ליד Brosepark שהוא פארק בפאנקו (Niederschoenhausen), אבל הוא בתהליכי מעבר לפאנקו
      • כיתות: בית הספר רק נפתח לפני שנתיים וכרגע יש בו כיתות א' - ד'. הוא גדל 
      • פילוסופיה חינוכית: בי"ס טבע עם דגש רפורמיסטי (מונטסורי, טבע, פרנה) 


        • בי"ס: NETZWERK-SCHULE 
        • מיקום: פרידריכסהיין, Marchlewskistr. 40, 10243 Berlin 
        • כיתות: א' - י' 
        • פילוסופיה חינוכית: חינוך דמוקרטי ; הכללה גם של בעלי צרכים מיוחדים 

        • בי"ס: Ting Schule
        • מיקום: פאנקו, Berliner Str. 100, 13189 Berlin 
        • כיתות: א' - י' 
        • פילוסופיה חינוכית: סאדברי, חינוך דמוקרטי ופתוח 

          • בי"ס: W-I-R Schule
          • מיקום: קפניק , Grüne Trift 23D, 12557 Berlin 
          • כיתות: א' - ו (במסגרת רב-גילאית בכיתות)  
          • פילוסופיה חינוכית: מעורבות הורים; שילוב שיטות מונטסורי וגישת סלסטן פרנה לחינוך  

          יום חמישי, 5 ביוני 2014

          כתובות למשפחות בברלין: שירותי דת



          איפה מתקיימות קבלות שבת ואירועי דת לילדים בברלין?

          בית הכנסת של ריקה-שטראסה
          Synagoge Rykestraße

          כתובת: Rykestraße 53, 10405 Berlin (פרנצלאוור ברג)
          מתי: בכל יום שישי בשעה 6 בערב (בקיץ) ובשעה 5 בערב (בחורף) מתקיימת קבלת שבת משפחתית לילדים; בחגים ומועדים מתקיימות פעילויות רלוונטיות גם ביום ראשון או בזמן החג

          חוץ מזה, בית הכנסת נחשב ליפה ביותר בבתי הכנסת של ברלין. האווירה מאוד משוחררת ונוטה ליהדות המסורתית. לפעילויות לילדים בבית הכנסת אין צורך להירשם מראש, פשוט להגיע זמן קצר לפני כן. הפעילויות מתקיימות על בסיס תרומה.



          בית ספר של יום ראשון של חב"ד
          Chabad Berlin Sonntagsschule

          כתובת: Münstersche Str. 6 10709 Berlin (וילמרסדורף)
          מתי: ימי ראשון, 10:30 - 12:00 , בהרשמה מראש
          אתר אינטרנט: http://www.chabadberlin.de/templates/articlecco_cdo/aid/2353266/jewish/Sonntagsschule.htm

          בית ספר של יום ראשון, למי שמחפש אווירה אורתודוקסית-חסידית לחינוך ילדיו, אך לא יכול/רוצה להתחייב לבית הספר היסודי של חב"ד. הפעילות בגרמנית ובתשלום והרשמה מראש. חב"ד מקיימים מדי פעם גם אירועים אחרים (בתשלום ובחינם) לילדים ולמשפחות, עליהם תוכלו להתעדכן בעדכון השבועי של "ברלימאמא". 

          מתוך אתר חב"ד



          במבינים "מערב"
          Bambinim

          איפה: Brandenburgische Str (וילמרסדורף)
          מתי: ימי שישי, 16:30 - 18:30
          אתר אינטרנט: http://bambinim-berlin.de/shabbatspielgruppe?lang=en

          הפעילות מתקיימת בגרמנית / אנגלית / עברית / רוסית , על בסיס תרומות

          מתוך אתר במבינים

          יום שבת, 6 באפריל 2013

          האם ההורות היהודית בגרמניה בונה את עצמה מחדש?

          בעקבות הפרסום אתמול של הטור שלי על "איך מדברים עם ילדים יהודיים בגרמניה על השואה" נקלעתי לדיון עם ידיד פייסבוק שלי בנושא הורות יהודית/ישראלית בגרמניה באופן כללי.

          האם הורות יהודית בגרמניה כיום שונה ממה שהיא הייתה בעבר? ברור שלא המצאנו שום פטנט. סבא שלי ז"ל היה יהודי גרמני, וסבא שלו היה יהודי גרמני, וכו' וכו' - הם חינכו את ילדיהם כיהודים-גרמנים בלי לכתוב על זה בלוגים (היה מחסור ב-wifi חופשי בתקופת מלחמת העולם הראשונה). הם גידלו את ילדיהם בתקופות שבהן היה הרבה יותר קשה להיות יהודי, ואני לאו דווקא מדברת על השואה, אלא גם בתקופות "קלות" יותר שבהן הייתה "סתם" אנטישמיות עממית, בלי שרצחו אותנו באופן שיטתי.

          היו פה דורות שלמים של הורים יהודיים לפנינו, גם בתקופה שאחרי השואה. כבר ב-1945 חיו פה יהודים: כאלה ששבו לגרמניה אחרי השואה, כאלה שיצאו ממחבוא או מחיים בזהות בדוייה, ב"תעודות אריות". נוספו אליהם מהגרים ממזרח אירופה או מישראל, עד לגל הנוכחי, שמאז התמוטטות האימפריה הסובייטית. פתאום יהדות גרמניה העשירה בהגירה של יהודים מברית המועצות לשעבר ובשנים האחרונות, לפחות פה בברלין, גם של ישראלים ויהודים ממדינות המערב.

          ההגירה הזו תרמה גם לחיים התרבותיים של הקהילה היהודית. כיום קיימות הרבה יותר אפשרויות לחיים תרבותיים יהודיים  בברלין (או בכל עיר גדולה אחרת בגרמניה), ממה שהיה פה לפני נפילת החומה וגלי ההגירה הגדולים. אבל עם ההגירה הגדולה, באים לדעתי שינויים בדפוסי ההורות והחינוך.



          מן הצד הממוסד, הקהילה היהודית זזה בצעדי צב. כבר לפני כמה שנים דיברתי עם מי שהייתה אז האחראית על הרווחה בקהילה היהודית (ויצאה מאז לפנסיה) ושאלתי, כיצד זה שהקהילה היהודית לא חושבת לפתוח אפילו מוסד חינוכי אחד לטובת יהודים שמתגוררים במזרח העיר, ומספרם רק מתרבה מאז שיחתי ההיא. לא אתפלא אם אגלה שכיום גרים לא פחות יהודים בפרנצלאוור ברג, מיטה וקרויצברג-פרידריכסהיין (שלצורך העניין והגיאוגרפיה תחשבנה כ"מזרח") מאשר בפבררי גרונוואלד ושרלוטנבורג, שם נמצאים המוסדות החינוכיים של הקהילה היהודית. בקהילה היהודית עשו טובה גדולה ליהודי המזרח, ופתחו פעילות "במבינים" של פעם בחודש בפרידריכסהיין, שבדרך כלל רשימת המשתתפים בה מתמלאת תוך שבוע-שבועיים ולא מותירה מקום לילדים רבים. "במבינים" היא עדיין פעילות חינוכית לא-פורמלית. גן ילדים או בית ספר יסודי במזרח? הצחקתם אותם.

          אני חושבת שמעבר לבעייה שיש לכל ארגון בירוקרטי בהבנה של מציאות חדשה, לקהילה היהודית יש בעייה עם הישראלים, שלא דווקא מחפשים יהדות במובן הדתי של המילה (ויתכן שאף נרתעים מכל זה, לאור המציאות בארץ), אבל היו שמחים ליהדות במובן התרבותי שלה - לימודי עברית, חגיגת חגים, וכו'.

          למרבה המזל יש בשנה-שנתיים האחרונות כמה יוזמות פרטיות במזרח ברלין (והסליחה עם תושבי המערב שהפיסקה מקפחת אותם. זה בסדר, אנחנו בעדות המזרח רגילים להיות מקופחים דרך קבע). "תודנקה" הוא חוג לעברית ולפעילות חברתית של ילדים ישראליים/גרמנים; בבית הכנסת של אורניינבורגר שטראסה ובבית הכנסת של ריקה-שטראסה התחילו יוזמות פרטיות לקיום פעילויות לפעוטות ישראליים/גרמנים (עד גיל 3) בימי שני ושבת (בהתאמה). במקביל לקהילה היהודית, הישיבה של לאודר פתחה גן ילדים ובית ספר יסודי במיטה ובפרנצלאוור-ברג.



          אבל מעבר לפעילות ממוסדות - פורמליות ולא פורמליות - שמתרבות בברלין, קיימים אתגרים להורות היהודית/ישראלית בברלין. חלקם דומים לאתגר שקיים בכל מקום אחר בעולם ובעיקר בולטים ביצירה התרבותית של יהדות ארצות-הברית: האם וכיצד לשמר זהות יהודית בסביבה שבה מרבית התושבים לא-יהודיים; מה המשמעות של זהות יהודית בחברה כזו; כיצד לפרש את היהדות בפני ילדינו. כאמור מאז "ההגירה הגדולה" מברית המועצות לשעבר, יש יצירה חינוכית בהקשר הדתי שמיועדת לילדים יהודיים (ושניים מן הספרים בנושא, של לנה קוגלר ושל מימי הלברשטם, מעטרים את הרשומה הזו). חלק מן האתגרים שעומדים בפני ההורים היהודיים, עם זאת, ייחודיים ליהודים בגרמניה והאחד מהם הוא כיצד להסביר לילדים יהודיים/ישראליים בגרמניה את נושא השואה, בלי לגרום להם מצוקות וקונפליקטים.  אני לא מכירה תכנית מסודרת, לא-פורמלית, שמייעצת להורים ישראליים/יהודיים שחיים בגרמניה כיצד לדבר עם ילדיהם על השואה ובסופו של דבר, כל הורה מעצב את ההסברים לפי הגישות החינוכיות שלו וגיל הילד.