ברלין בעלת מערכת תחבורה ציבורית טובה ויעילה שפועלת 24 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, חגים ומועדי ישראל.
כמעט כל מערכת התחבורה הציבורית נגישה לכיסאות גלגלים ולעגלות ילדים (מבחינת קיומה של מעלית אם יש מדרגות). כמובן שמעשה שטן, בדיוק כשאתם תגיעו, המעלית תהייה מקולקלת, או מלאה, או מסריחה, או השד-יודע-מה, ולכן (ובכל מקרה תמיד עדיף) - הביאו מנשא, אם אתם והילד מסתדרים עם מנשא. לקריאה נוספת (קישור חיצוני): מידע על מעליות שלא פועלות בזמן אמת.
על מרבית אמצעי התחבורה הציבורית ניתן גם להעלות אופניים (כולל אופניים עם תוספת של סל לילדים). עם זאת, יש כמה "חוקים" לגבי העלאת אופניים. ראשית, אי אפשר להעלות אופניים לאוטובוסים, למעט מקרים חריגים ביותר. צריך לרכוש כרטיס תחבורה ציבורית מיוחד להסעת אופניים. ברכבות, חשמליות וכו', מסומנים הקרונות או האזורים בקרונות שבהם מותר להיכנס עם אופניים, בסימון של אופניים כמובן. עם זאת, אלה גם האזורים המיועדים לנוסעים בכיסאות גלגלים ולנוסעים עם עגלות ילדים - ולשתי קבוצות אלו "עדיפות" בקבלת מקום, אם הקרון מלא. נוסעים רגילים אמנם לא חייבים לפנות מקומם בקרון אופניים אם נכנסים נוסעים עם אופניים, אבל אם יש מקום במקומות שלא מיועדים לנוסעים עם אופניים / עגלות נכים / עגלות ילדים, נהוג לעשות כך.
אנא זכרו שפעוטות שכבר הולכים, עדיין מתעייפים מהר יותר מן המבוגרים ולכן מומלץ לקחת טיולון למקרים שבהם אפסו הכוחות.
התחבורה הציבורית עצמה מהווה אטרקציה תיירותית, לפחות לילדים. לא כל ילד דובר-עברית זכה כבר לנסוע באוטובוס קומותיים (לא כל קווי האוטובוס הציבוריים הם בקומותיים, אבל למשל הקווים M29, M48, 100 ו-200, ויש עוד נוספים, שבדרך כלל פועלים בקומותיים). רכבות מסוגים שונים מלהיבות ילדים רבים. במחיר של כרטיס תחבורה ציבורית תוכלו גם לנסוע על מעבורת של התחבורה הציבורית ושייט זה כבר באמת הרפתקאה.
קווי אוטובוס מעניינים
המפורסמים ביותר מבין קווי האוטובוס של ברלין הם קווי האוטובוס 100 ו-200. שני הקווים האלה נוסעים דרך המקומות המפורסמים ביותר בעיר ולעיתים קרובות הם גם מתופעלים על ידי אוטובוסי קומותיים. חשוב להדגיש שהם לא "אוטובוסי תיירים", אין שום הסברים בדרך, הם עולים כמו כל קו אוטובוס וגם הנוסעים הם בחלקם הגדול ברלינאים שפשוט רוצים להגיע מנקודה אחת לשנייה. אני בדרך כלל משווה את הקווים האלה לקו חמש של תל אביב, שגם הוא נוסע דרך המקומות המפורסמים שלה (שוק הכרמל, חוף הים, שדרות רוטשילד, דיזינגוף וכו') אבל הוא קו אוטובוס רגיל לחלוטין (ואפילו stinknormal !).
בכל מקרה, מומלץ לחובבי הקומותיים לקחת את הקווים, במידת האפשר מן התחנה הראשונה שלהם, ולנסות לתפוס את המושבים העליונים הקדמיים ביותר (אלה שמעל הנהג) - הם מספקים נוף מהמם על העיר.
יש עוד מספר קווים שבהם נוסעים לעיתים קרובות (אבל לא תמיד) קווי קומותיים: למשל M48 (בין אלכסנדרפלאץ לצלנדורף, עובר בדרך בשונברג, בפוטסדמר פלאץ ועוד); M29 (בין קרויצברג 36 לגרונוואלד, עובר בדרך בצ'קפוינט צ'רלי, באזור הקולטור-פורום ועל הקו-דאם); M19 (בין גרונוואלד לקרויצברג 61, עובר בדרך באזור מהרינגדאם, בקו-דאם ועוד).
קו אוטובוס מיוחד אחר הוא ה-218 שנוסע בין Theodor-Heuss-Platz לבין אי הטווסים. הקו, שגם ככה עובר במסלול יפהפה דרך יער גרונוואלד, נוסע מדי כמה אוטובוסים (ניתן לבדוק מול ה-BVG מתי בדיוק) באוטובוס נוסטלגי - דגם ישן משנות ה-60, מאוד רטרו, חוץ מזה שלשמחתנו לא מעשנים יותר באוטובוסים כמו שהיה נהוג פעם.
תחנות תחתית מעניינות
קיימות כמה תחנות בברלין ש"שווה" במיוחד לתיירים לבקר בהן. אני חושבת שאכתוב על זה טור בנפרד (ו/או אעשה סיור מודרך, אחרי הכל אני מדריכת תיירים). יש למשל את התחנה החדשה של שער ברנדנבורג; את התחנות היפיפיות של U3 ו-U2 לכיוון מערב (וויטנברגפלאץ, או היידלברגפלאץ למשל); אבל לא אוכל לעזוב אתכם בלי היציאה המקסימה באביב מתחנת Viktoria Luise Platz (דווקא לא מתאים לעגלות ילדים):
ומה אמרתי על מעבורות?
כן! יש ספינות של מערכת התחבורה הציבורית של ברלין ואם יש לכם כרטיס BVG, הן תקפות גם לשייט. למעשה, מרבית האנשים שנוסעים בהן לא משתמשים בהן כדי להגיע בצורה פונקציונלית לצד השני של הנהר או האגם, אלא אכן כדי להנות משייט ב"חינם". המטרה של המעבורות, עם זאת, היא אכן העברת אנשים במקום שבו לא יבנה גשר לאוטוסים/רכבות, ואולי חשוב להדגיש, לתיירים: לא מדובר בספינות התיירים שעוגנות ליד אי המוזיאונים ומראות את האתרים המרכזיים, אלא במעבורות שפעילות באזורים פחות מרכזיים של ברלין, שבהם יש שכונות שעומדות על הנהר או ליד אגמים.
קווי המעבורת:
F10 היא המעבורת המפורסמת ביותר, שנוסעת מתחנת Wannsee עד לשכונת Kladow שבצד השני של אגם ההאפל (Havel). הנסיעה לוקחת 20 דקות. המעבורת נוסעת כל השנה למעט בתנאי קיפאון של נהר ההאפל. החסרון היחיד של הנסיעה פה, הוא שמבנה המעבורת שונה וכיום מדובר בספינה הרבה יותר פונקציונלית, עם ספינה שכולה מכוסה בגג.
F11 נוסעת גם היא במהלך כל השנה, אבל זמן הנסיעה לוקח רק שתי דקות: בין Baumschulenweg (ממש קרוב ליער Plaenterwald) לבין Wilhelmstrand. כשהשפרה קפוא, היא מושבתת
ה-F12 נוסעת גם היא על השפרה. בין Müggelbergallee ל-Wassersportallee - צד אחד נמצא בקפניק במקום מאוד ציורי; הצד השני בשכונת Grünau במרחק של בערך 10 דקות הליכה מתחנת הרכבת של גרינאו.
יש גם שני קווי מעבורת שפועלים רק בעונת האביב/קיץ (שזה בין יום שבת הראשון של אפריל או יום שישי הטוב - מה שמגיע קודם; ובין יום ראשון האחרון של אוקטובר, או היום האחרון של חופשת הסתיו, מה שבא אח"כ).
שניהם נוסעים באזור המיגלזה (Müggelsee, וזה עוד לפני הארי פוטר!): F21 ו-F23. הם לוקחים 14 ו-25 דקות שייט בהתאמה.
חוץ מן המעבורות של ה-BVG, יש עוד כמה מעבורות פרטיות (בעיקר באזור טגל/שפנדאו ולכיוון פוטסדם), המחירים שלהן בדרך כלל סמליים.
http://www.bvg.de/en
נגישות לעגלות ילדים (או לנכים)
כמעט כל מערכת התחבורה הציבורית נגישה לכיסאות גלגלים ולעגלות ילדים (מבחינת קיומה של מעלית אם יש מדרגות). כמובן שמעשה שטן, בדיוק כשאתם תגיעו, המעלית תהייה מקולקלת, או מלאה, או מסריחה, או השד-יודע-מה, ולכן (ובכל מקרה תמיד עדיף) - הביאו מנשא, אם אתם והילד מסתדרים עם מנשא. לקריאה נוספת (קישור חיצוני): מידע על מעליות שלא פועלות בזמן אמת.
עם כיסא גלגלים במערכת התחבורה הציבורית של ברלין מקור התמונה באתר berlin-sicher-mobil שגם מפרט ימי "אימון" לנכים, לקויי ראייה וכו' לשימוש ברכבות ואוטובוסים |
על מרבית אמצעי התחבורה הציבורית ניתן גם להעלות אופניים (כולל אופניים עם תוספת של סל לילדים). עם זאת, יש כמה "חוקים" לגבי העלאת אופניים. ראשית, אי אפשר להעלות אופניים לאוטובוסים, למעט מקרים חריגים ביותר. צריך לרכוש כרטיס תחבורה ציבורית מיוחד להסעת אופניים. ברכבות, חשמליות וכו', מסומנים הקרונות או האזורים בקרונות שבהם מותר להיכנס עם אופניים, בסימון של אופניים כמובן. עם זאת, אלה גם האזורים המיועדים לנוסעים בכיסאות גלגלים ולנוסעים עם עגלות ילדים - ולשתי קבוצות אלו "עדיפות" בקבלת מקום, אם הקרון מלא. נוסעים רגילים אמנם לא חייבים לפנות מקומם בקרון אופניים אם נכנסים נוסעים עם אופניים, אבל אם יש מקום במקומות שלא מיועדים לנוסעים עם אופניים / עגלות נכים / עגלות ילדים, נהוג לעשות כך.
אנא זכרו שפעוטות שכבר הולכים, עדיין מתעייפים מהר יותר מן המבוגרים ולכן מומלץ לקחת טיולון למקרים שבהם אפסו הכוחות.
נוסעים כמו גדולים ב-S Bahn |
התחבורה כאטרקציה
התחבורה הציבורית עצמה מהווה אטרקציה תיירותית, לפחות לילדים. לא כל ילד דובר-עברית זכה כבר לנסוע באוטובוס קומותיים (לא כל קווי האוטובוס הציבוריים הם בקומותיים, אבל למשל הקווים M29, M48, 100 ו-200, ויש עוד נוספים, שבדרך כלל פועלים בקומותיים). רכבות מסוגים שונים מלהיבות ילדים רבים. במחיר של כרטיס תחבורה ציבורית תוכלו גם לנסוע על מעבורת של התחבורה הציבורית ושייט זה כבר באמת הרפתקאה.
קווי אוטובוס מעניינים
המפורסמים ביותר מבין קווי האוטובוס של ברלין הם קווי האוטובוס 100 ו-200. שני הקווים האלה נוסעים דרך המקומות המפורסמים ביותר בעיר ולעיתים קרובות הם גם מתופעלים על ידי אוטובוסי קומותיים. חשוב להדגיש שהם לא "אוטובוסי תיירים", אין שום הסברים בדרך, הם עולים כמו כל קו אוטובוס וגם הנוסעים הם בחלקם הגדול ברלינאים שפשוט רוצים להגיע מנקודה אחת לשנייה. אני בדרך כלל משווה את הקווים האלה לקו חמש של תל אביב, שגם הוא נוסע דרך המקומות המפורסמים שלה (שוק הכרמל, חוף הים, שדרות רוטשילד, דיזינגוף וכו') אבל הוא קו אוטובוס רגיל לחלוטין (ואפילו stinknormal !).
בכל מקרה, מומלץ לחובבי הקומותיים לקחת את הקווים, במידת האפשר מן התחנה הראשונה שלהם, ולנסות לתפוס את המושבים העליונים הקדמיים ביותר (אלה שמעל הנהג) - הם מספקים נוף מהמם על העיר.
יש עוד מספר קווים שבהם נוסעים לעיתים קרובות (אבל לא תמיד) קווי קומותיים: למשל M48 (בין אלכסנדרפלאץ לצלנדורף, עובר בדרך בשונברג, בפוטסדמר פלאץ ועוד); M29 (בין קרויצברג 36 לגרונוואלד, עובר בדרך בצ'קפוינט צ'רלי, באזור הקולטור-פורום ועל הקו-דאם); M19 (בין גרונוואלד לקרויצברג 61, עובר בדרך באזור מהרינגדאם, בקו-דאם ועוד).
קו אוטובוס מיוחד אחר הוא ה-218 שנוסע בין Theodor-Heuss-Platz לבין אי הטווסים. הקו, שגם ככה עובר במסלול יפהפה דרך יער גרונוואלד, נוסע מדי כמה אוטובוסים (ניתן לבדוק מול ה-BVG מתי בדיוק) באוטובוס נוסטלגי - דגם ישן משנות ה-60, מאוד רטרו, חוץ מזה שלשמחתנו לא מעשנים יותר באוטובוסים כמו שהיה נהוג פעם.
תחנות תחתית מעניינות
קיימות כמה תחנות בברלין ש"שווה" במיוחד לתיירים לבקר בהן. אני חושבת שאכתוב על זה טור בנפרד (ו/או אעשה סיור מודרך, אחרי הכל אני מדריכת תיירים). יש למשל את התחנה החדשה של שער ברנדנבורג; את התחנות היפיפיות של U3 ו-U2 לכיוון מערב (וויטנברגפלאץ, או היידלברגפלאץ למשל); אבל לא אוכל לעזוב אתכם בלי היציאה המקסימה באביב מתחנת Viktoria Luise Platz (דווקא לא מתאים לעגלות ילדים):
ככה זה מתחיל |
וזה מה שרואים כשיוצאים לגמרי מן המדרגות |
ומה אמרתי על מעבורות?
כן! יש ספינות של מערכת התחבורה הציבורית של ברלין ואם יש לכם כרטיס BVG, הן תקפות גם לשייט. למעשה, מרבית האנשים שנוסעים בהן לא משתמשים בהן כדי להגיע בצורה פונקציונלית לצד השני של הנהר או האגם, אלא אכן כדי להנות משייט ב"חינם". המטרה של המעבורות, עם זאת, היא אכן העברת אנשים במקום שבו לא יבנה גשר לאוטוסים/רכבות, ואולי חשוב להדגיש, לתיירים: לא מדובר בספינות התיירים שעוגנות ליד אי המוזיאונים ומראות את האתרים המרכזיים, אלא במעבורות שפעילות באזורים פחות מרכזיים של ברלין, שבהם יש שכונות שעומדות על הנהר או ליד אגמים.
קווי המעבורת:
F10 היא המעבורת המפורסמת ביותר, שנוסעת מתחנת Wannsee עד לשכונת Kladow שבצד השני של אגם ההאפל (Havel). הנסיעה לוקחת 20 דקות. המעבורת נוסעת כל השנה למעט בתנאי קיפאון של נהר ההאפל. החסרון היחיד של הנסיעה פה, הוא שמבנה המעבורת שונה וכיום מדובר בספינה הרבה יותר פונקציונלית, עם ספינה שכולה מכוסה בגג.
F11 נוסעת גם היא במהלך כל השנה, אבל זמן הנסיעה לוקח רק שתי דקות: בין Baumschulenweg (ממש קרוב ליער Plaenterwald) לבין Wilhelmstrand. כשהשפרה קפוא, היא מושבתת
ה-F12 נוסעת גם היא על השפרה. בין Müggelbergallee ל-Wassersportallee - צד אחד נמצא בקפניק במקום מאוד ציורי; הצד השני בשכונת Grünau במרחק של בערך 10 דקות הליכה מתחנת הרכבת של גרינאו.
יש גם שני קווי מעבורת שפועלים רק בעונת האביב/קיץ (שזה בין יום שבת הראשון של אפריל או יום שישי הטוב - מה שמגיע קודם; ובין יום ראשון האחרון של אוקטובר, או היום האחרון של חופשת הסתיו, מה שבא אח"כ).
שניהם נוסעים באזור המיגלזה (Müggelsee, וזה עוד לפני הארי פוטר!): F21 ו-F23. הם לוקחים 14 ו-25 דקות שייט בהתאמה.
חוץ מן המעבורות של ה-BVG, יש עוד כמה מעבורות פרטיות (בעיקר באזור טגל/שפנדאו ולכיוון פוטסדם), המחירים שלהן בדרך כלל סמליים.
מבחינת מחירים:
- ילדים מתחת לגיל שש פטורים מתשלום, כל עוד הם לא יותר משלושה ילדים שנוסעים יחדיו בליווי מבוגר
- ילדים מעל גיל שש חייבים בכרטיס, אבל ניתן לרכוש עבורם את הכרטיס המסומן כ"תעריף מוזל" (Ermäßigungstarif)
- רשות התיירות של ברלין מציעה כרטיס הנחות שנקרא Welcome Card. הכרטיס מעניק הנחות לאטרקציות רבות (כולל הסיורים המודרכים בעברית בברלין שאנחנו מציעים) אבל למשפחות מבקרות יש צ'ופר נוסף: מבוגר שמחזיק בכרטיס וולקאם קארד לאזורים ABC יכול לקחת עד שלושה ילדים בני 14 ומטה יחד עימו בחינם
- אם עברתם לגור בברלין, כמובן, שווה לכם לרכוש כרטיס מנוי לעצמכם ולילד במידה ואתם נוסעים הרבה בתחבורה הציבורית.
- אם אתם בעלי כרטיס חודשי רגיל או כרטיס מנוי רגיל של ה-BVG, מותר לכם לנסוע עם עד שלושה ילדים מתחת לגיל 14 ועם מבוגר נוסף על הכרטיס שלכם בימי חג גרמניים, בימי סוף שבוע (שבת/ראשון) ובימי השבוע אחרי שמונה בערב ולפני שלוש בבוקר.
- מלווה של נכה בדרך כלל פטור מתשלום, אבל אם אתם תיירים, יתכן וידרשו מכם להציג תעודת נכה ברלינאית, שאין לכם כמובן. מדובר לא על כל סוג של נכות אלא על סייעים לנכים קשים.
פיקוח על כרטיסים, החתמתם רמאויות ודברים שצריך להיזהר מהם
אחד הדברים שהכי משונים לישראלים שרק הגיעו לברלין הוא שלא צריך להראות את הכרטיס בכניסה לרכבת. ושאין מחסומים בכניסה לתחנות רכבת שבהן צריך להעביר כרטיס. כרטיס צריך להראות רק לנהג האוטובוס, או למפקח רשמי של רשות התחבורה הציבורית (והוא צריך להציג תעודה רלוונטית). ברכבות או חשמליות צריך להראות כרטיס, כאמור, רק אם עולה פקח, מציג תעודה ומבקש לראות. המערכת עובדת על אמון: רוב הציבור ירכוש כרטיס.
ואם לא קניתי כרטיס? הקנס גבוה וירדוף אחריכם עד לארץ ו/או עד לכניסה הבאה לאיחוד האירופי. כמובן עם ריביות ככל שיעבור זמן שבו לא תשלמו.
כמה טיפים חשובים בהקשר הזה:
- אם רכשתם כרטיס חד פעמי / יומי / שבועי / חודשי / כרטיס וולקאם קארד, אתם צריכים להחתים אותו פעם אחת בלבד. אם בכלל לא החתמתם, כאילו לא הפעלתם את הכרטיס ולמעשה מבחינת הפקח כאילו אתם מנסים "למשוך" את זמן הכרטיס מעבר למותר. הוא לא מתעניין בהוכחות שלכם, אפילו בקבלות שמצביעות על כך שרכשתם את הכרטיס באותו יום.
- אם החתמתם יותר מפעם אחת, הכרטיס איבד את האשרור שלו - ולכן אין להחתים כרטיסי תחבורה ציבורית יותר מפעם אחת
- אל תתפתו לרכוש "כרטיס משומש". לפעמים עומדים אנשים בתחנות רכבת ומציעים כרטיס יומי "כי הם נסעו רק פעם אחת והוא טוב עד שלוש בבוקר למחרת". חלק מן הכרטיסים שנמכרים בצורה כזו הם כרטיסים מזויפים, ואז בנוסף לקנס על נסיעה "בשחור" בתחבורה הציבורית נוסף לכם תיק במשטרה על ניסיון למרמה, בעוד שגם אתם קורבנות של העבריין שזייף את הכרטיסים.
ככה נראות מכונות להחתמת כרטיסים (מקור: dpa) |
ועוד טיפים, חלקם הוזכרו בתגובות בפייסבוק לפוסט הזה:
- יש מפה אינטראקטיבית של ה-BVG שמציינת איזה מעליות לא עובדות. בנוסף, באתר של ה-BVG ניתן לסמן תכנית נסיעה נגישה.
- יש כמובן APP . אלא מה? למשל Öffi (אנדרואיד) שנותן את התחבורה הציבורית בכמעט כל מקום ; ולברלין/פוטסדם : ה-BVG Fahrinfo Plus (מערכות תפוח, אנדרואיד)
פרטים נוספים:
האתר הרשמי של רשות התחבורה הציבורית של ברלין:http://www.bvg.de/en
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה