שלום כיתה א' : מידע להורים שמתחילים בית ספר בגרמניה

כביכול, אין הבדל בין לעלות לכיתה א' בגרמניה או בכל מקום אחר בעולם: מדובר בשלב חשוב בחיי הילד, שבו עוברים למסגרת חינוכית מסודרת. בעבר, ההבדל בין התקופה חסרת-האג'נדה של הילדות המוקדמת והתקופה הקשוחה של בית הספר עם המשמעת הפרוסית היה חד יותר. היום, גם בגרמניה, מערכת החינוך משלבת עקרונות שונים של פילוסופיות חינוכיות רפורמיסטיות, והמעבר חד, אבל לא עד כדי כך טראומטי.

ובכל זאת, קיימים מאפיינים ייחודיים לחיי בית הספר בגרמניה שכדאי שתדעו עליהם ושלא תניחו שבית הספר דומה לחלוטין למה שאתם מכירים מן הארץ.

תהליכי ההרשמה והכניסה לבית הספר

מן הסתם, המנהלות שונות (לא רק בין גרמניה לישראל, אלא גם בין מדינות שונות בגרמניה).

אני אקדיש אולי רשומה נפרדת לנושא השלבים של ההרשמה לבתי הספר. חלק מן המידע ניתן למצוא ברשומה שלי על חינוך יסודי בברלין. בעיקרון, חשוב לדעת:

א. בניגוד לישראל, בגרמניה אסור חינוך ביתי מגיל בי"ס ומעלה

ב. אתם חייבים לרשום את הילד שלכם לבית הספר שהעירייה מקצה לכם מבחינה אזורית, אבל יכולים במעמד ההרשמה לטעון שהתקבלתם לבית-ספר אחר (ציבורי שיש בו מאפיינים מיוחדים או פרטי, כולל בתי ספר פתוחים במודל סאדברי).

ג. לפני ההרשמה לבית הספר, אתם גם צריכים לעבור אצל לשכת הבריאות המחוזית, שתקבע שהילדים שלכם כשירים לבית הספר (ואם כן, אם יש להם צרכים מיוחדים שבית הספר צריך לדעת עליהם ו/או להמליץ על בי"ס שמשלב בעלי צרכים מיוחדים עם דגש על סוג האתגר שאיתו אתם מתמודדים).

ד. מידע כללי על בתי ספר יסודיים תוכלו למצוא גם ברשומות:
- בתי ספר ממלכתיים עם תכנים מיוחדים למשפחות ישראליות ו"בינלאומיות"
- חינוך יסודי פרטי בברלין
- מבחר בתי ספר יסודיים פרטיים בברלין

קניות: הילקוט, החרוט ועוד

ילקוט של בי"ס יסודי גרמני אינו ילקוט ככל הילקוטים. הוא לא דומה לילקוטים ישראליים, למעט אולי מה שלפעמים רואים במגזר החרדי. מדובר בקופסא מרובעת וקשיחה, ילקוט של ממש שלמעט העובדה שהוא בצבעים עליזים למדי, אינו שונה מהותית מן התיקים שחלק מן הסבים והסבתות הייקים לבשו לבית הספר. 

למה ילקוט כזה ולא ילקוט "רגיל" כמו שאנחנו מכירים? ככה. אולי כי ככה "תמיד" עשו. אבל מעבר ל"ככה", אציין שאני רכשתי לבן שלי בשנתו הראשונה בביה"ס סתם ילקוט רגיל, כי אלה המרובעים עולים הון לא קטן. הילקוט הרגיל התפרק מהר מדי בין פעילויות פרועות שונות ומשונות. אולי זה רק המזל הרע שלי, אבל הילקוט הקשיח שקניתי לו באיביי מיד אח"כ כנראה יחזיק מעמד יותר זמן מן הסבלנות של הילד שלי לעיצוב שלו. כך שאכן, למרות המשקל שלהם, מדובר במוצרים שנוחים לגב של הילדים וקשיחים לעמוד באורח חייהם הפרוע. 

1928 : ילדה עם צוקרטוטה ועם ילקוט מרובע
מתוך אתר ה-WDR

כאמור, הילקוטים האלה, שנקראים בגרמנית Schulranzen (שולראנצן) או Schulmappe (שולמאפה) הם לא דבר זול במיוחד. החברות המובילות נקראות Scout, Ergobag, StepbyStep, אבל יש גם תיקים של סמסונייט, של לגו ושל חברות אחרות. התיקים שיש להם גלגלים והם למעשה כמו מזוודת carry on אינם פופולריים בגרמניה, אבל נמכרים.

לתיקים במחירים קצת יותר הגיוניים, כדאי לבדוק: 

Ranzenfee 

Oudenarder Str. 16, 13347 Berlin 

http://www.ranzenfee-koffertroll.de/  

חנות המפעל של חברת Scout שכוללת למעשה Outlet של מוצריהם

Wilhelmstraße 21-25 13593 Berlin

אם לא אכפת לכם לקנות מוצר שאינו מותג (ולא צריך להיות לכם אכפת...) אז יש לקראת שנת הלימודים מבצעים גם בקאופלנד, ריאל ומקומות שומים. 

וכמובן - הדרך הטובה ביותר להשיג תיקים במצב טוב ובזול היא איביי (או מקומות אחרים למוצרים משומשים). ילדים גרמנים רבים מקבלים דגמים מסבא/סבתא ולא משתמשים בהם בכלל, או מוכרים דגם שהוא אמנם משומש, אבל במצב מעולה, כמו שרק גרמנים שומרים על הדברים שלהם. 

2015 בקוטבוס: ילדים עם תיקי בי"ס וצוקרטוטן, ההבדל רק באופנה ובעיצוב...
(מקור: עיתון ה"בילד") 

שקית סוכר (או יותר נכון להגיד: חרוט ה"צוקרטוטה" , Zuckertüte) 

אבל לא רק התיק שונה בגרמניה. גם שקית הסוכר. ה - מה??? 

בגרמניה נהוג לשלוח את העולים לכיתה א' לטקס פתיחת שנת הלימודים עם מין חרוט עמוס בכל מיני דברים. מן השם צוקרטיטה, Zuckertüte (שקית סוכר, בתרגום מילולי וקלוקל, אבל מאוד משעשע), אפשר להבין שבין ה"דברים" ששמים בחרוט הצוקרטוטה, שמים גם ממתקים. אבל לא רק ממתקים, הרי הדברים האלה ענקיים! שמים בהם גם ספרונים (למשל הספרונים של Pixie), כלי כתיבה, פירות מתוקים (מה שכמובן היה במקור), צעצועים קטנים וכו'. הצוקרטוטה נקראת גם בשם הנייטרלי יותר Schultüte (שולטוטה / שולטיטה), כלומר "חרוט בי"ס"

קיימת סברה שמקור המנהג במסורת יהודי-גרמניה לצייד במיני ממתקים את הילד שהולך לראשונה ללמוד תורה, כדי שטעם הלימוד יהיה מתוק בפיו (תהילים קי"ט, ק"ג: מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי, אִמְרָתֶךָ-- מִדְּבַשׁ לְפִי). 

כמו שאפשר לראות מן התמונה, יש גרסאות שונות לחרוט הזה. המהדרין והמשקיענים (למשל הורי שתי הילדות משמאל) הכינו בעצמם (או מיחזרו חרוט של מישהו שהכין בעבודת יד...). ניתן לקנות חרוט "עירום" או להכין אותו מקרטון ולצפות אותו בבד, בקישוטים וכו'. הורים שיותר שייכים לז'אנר השוקע (נניח הוריו של הבחור הצעיר שבאמצע) פשוט קנו את החרוט בחנות כלי כתיבה (בחלקן אפשר גם למצוא אותם ממולאים אבל זה כבר באמת זרקנות; ובחלק מן המקומות ניתן למצוא חרוט בעיצוב תואם לזה של הילקוט). אגב, מבחינת שיקולי מחיר, כמובן שדווקא המוכנים והממותגים זולים יותר בד"כ - המושקעים לא רק דורשים השקעת זמן, אלא גם רכישה של כל מיני חומרי יצירה לאו דווקא זולים. 

חומרי יצירה לחרוט ניתן למצוא גם בחנויות היצירה הרגילות (למשל: Edelhoff או Idee) וגם בחלק מחנויות הבדים (למשל Bunte Fetzen) , סט יצירה (דווקא לא מאוד יקר, יחסית) ניתן למצוא בחנויות כלי כתיבה וגם למשל במחלקת כלי הכתיבה של גלריה קאופהוף באלכסנדרפלאץ (שלה גם מחלקת תיקי בי"ס טובה). 

תתלבש כמו שצריך, אם כי הצוקרטוטה הענקית תסתיר אותך
(תמונה מוויקיפדיה) 

טיפ קטן: בסניפי REWE בדרך כלל מחלקים חרוטים קטנים (וממותגים, כמובן - זאת פרסומת) לילדים בשבת שלפני פרוץ שנת הלימודים: צריך לבדוק את עלון הפרסום שלהם שאתם בד"כ זורקים כמעט מיד לפח. החרוט לא ממש בר-השוואה למה שהראיתי קודם, אבל הוא בהחלט מתנה חמודה (ובריאה: REWE שמים פירות ולא ממתקים בשלהם) לילדים.

ביגוד

כמו שאפשר לראות מן התמונות הגרמניות השונות, הגרמנים לוקחים את טקס תחילת כיתה א' ברצינות והילד צריך להתלבש במיטב מחלצותיו. 

באופן כללי, גם לימים שאחרי טקס תחילת שנת הלימודים - בררו עם המורה אם יש דרישות כלשהן מבחינת לבוש בבית הספר. לגרמנים בד"כ אין מדים לבי"ס, בבתי ספר ממלכתיים (למעשה, אני לא מכירה בי"ס ציבורי בברלין שיש לו מדים), אבל לפעמים יש דרישה לבגדי ספורט מסוימים (חולצה לבנה ומכנסיים שחורים). מעבר לכך, מאוד לא נהוג (בניגוד לישראל) לשלוח ילדים בטריינינגים לבית הספר.

כמעט כל רשימת קניות לקראת שנת הלימודים תכלול גם נעלי ספורט "עם סוליות לבנות שלא ילכלכו את הפרקט של אולם הספורט" (מן הסתם, הנעליים האלה אמורות להישאר בתוך תיק הספורט ולא ללכת בבוקר במדרכה המלוכלכת לבית הספר). נעליים כאלה ניתן להשיג בכל חנות נעליים (כולל זולות כמו Deichmann) אבל כמובן גם ב-Decathlon שכולל גם מחלקה שלמה לציוד ספורט שקשור לשיעורי הספורט של ביה"ס, במחיר נורמלי. 

בחלק מבתי הספר מתחילים ללמוד שחייה כבר בכיתה א' וגם כאן כדאי כבר לדעת מה מביאים לשיעור שחייה. 

בחלק מבתי הספר נוהגים, כמו בגן, להביא נעלי בית להסתובבות בתוך הבניין, גם את זה חשוב לדעת. 

כלי כתיבה, מחברות, ספרי לימוד 

בררו מה צריך בדיוק - כי לכל בית ספר מדיניות משלו. יש כאלה שבהם תוכלו לשלם מראש על סל שיכלול את כל ספרי הלימוד שתצטרכו במהלך השנה, יחד עם מחברות וכו'. יש כאלה שבהם תצטרכו לרכוש את הכל לבד.

ישנם בתי ספר (רבים) שבהם תצטרכו לקנות עט נובע (נובע, לא כדורי! למה, הסבא הייקה מן התמונה למעלה השתמש בעט כדורי?) ; לעומת זאת יש כאלה שבהם הענקת העט היא טקס מעבר נוסף שמיועד לילדי כיתה א' אחרי שהם הצליחו ללמוד את כל האותיות, או שסתם לא אכפת למורה באיזה כלי כתיבה הילד כותב, כל עוד הוא כותב. 

וכמובן, שיהיה בהצלחה ובמזל!

ועוד כמה דברים קטנים שאולי שונים ממה שאתם מכירים

• שנת הלימודים מתחילה ונגמרת בתאריכים שונים בכל שנה - חשוב לברר את הדבר (כמו גם תאריכי חופשות בי"ס, ויש הרבה!) לפני תחילת שנת הלימודים (ברלינאים - יש למשל פירוט באתר הסנאט) 

• ילדים בכיתות מתקדמות יתחילו השנה (2016/2017) ללמוד ב-5 בספטמבר 2016. ילדי כיתות א' יתחילו רק ב-12 בספטמבר את הלימודים (כדי לא לחטוף הלם של היום הראשון של הלימודים), כאשר ב-10 בספטמבר (יום שבת) יתקיים טקס פתיחת שנת הלימודים (עם הצוקרטוטה וכו') 

• לגבי חופשות - אם מגיע לכם Hort [שילוב של צהרון, קייטנה וטיפול בילדים אחה"צ במסגרת בית הספר] - אז במרבית החופשות יש השגחה של ה-Hort . חשוב עם זאת לברר עם ההורט שלכם, מתי הם סגורים, שלא תגלו את זה כמה ימים לפני (או גרוע מכך: בבוקר משלוח הילד לביה"ס...) 

• לגבי חופשות II - ליהודים מותר לקחת חופשות נוספות בחגים יהודיים (כמובן חשוב להגיד למורה לפני כן) 

• לגבי חופשות III - מערכת החינוך רואה בעין מאוד לא טובה יציאה לחופשה לפני תחילת התקופה הרשמית של החופשה או החמצה של ימי לימודים באופן כללי בלי סיבה טובה. אני מבינה שבישראל, למרות שכמובן גם כן קיימת חובת נוכחות בבתי ספר, הורים לוקחים חופשות בפועל כשנוח להם. פה תחטפו - במקרה הכי פחות גרוע - נזיפות קשות מן המנהל/ת, אם לא צעדים אפילו פחות נעימים. אם בכל זאת מסיבות שונות אתם "חייבים" לקחת חופש לפני/אחרי תקופת החופש הרשמית של בית הספר, דאגו ליידע את המורה מראש ואפילו במידת האפשר לקבל אישור בכתב. מסתובבים אגב סיפורי אימה על הורים שמשטרת הגבולות דרשה מהם להראות אישור כזה, כשהם ביקשו לטוס מחוץ לגרמניה לפני תחילת החופשה. אין לי מושג אם זה נכון (בחיים לא פגשתי מישהו שזה באמת קרה לו). 

• בכיתות א' בבתי ספר ממלכתיים בברלין יש גם מורה ,LehrerIn , וגם מחנכ/ת ErzieherIn . שני אנשי הצוות נמצאים עם הכיתה כמעט כל היום (ומחלקים אותה אם יש צורך), כאשר המחנכ/ת אחראי/ת גם על פעילויות חברתיות או על ילדים שהולכים ל-Hort (פעילות אחה"צ של הילדים). 

• למורה, למחנכ/ת ולשאר אנשי הסגל פונים כ- Herr X או Frau Y. לא נהוג לפנות לאנשים האלה בשמותיהם הפרטיים או ב-Du 

• בהתחלה זה יצחיק אתכם, אבל הילדים לוחצים ידיים למחנכ/ת כשהם נפרדים ממנו/ממנה 

ושלוש תוספות שנזכרתי בהן אחרי שפרסמתי

• מישהי אמרה לי שהרשומה הזו נורא מפחידה ומעידה על בתי ספר מקובעים, לא גמישים, לא ידידותיים. אז להבהרה: קודם כל, הרשומה הזו היא יותר כדי שתדעו מה מקובל להכין/להביא, מאשר איזו חובה. שנית, אני יכולה להעיד שהילדים שלי (בניגוד לי) אוהבים ללכת לבית הספר ושלמרות שוני ברור בין המערכות (ואכן הרבה יותר פורמליות במערכת הגרמנית), אני לא מרגישה שהמערכת הגרמנית היא איזו מערכת מפלצתית שבה התלמיד הוא לא בן-אדם (מעבר להיותה מערכת חינוך, זאת אומרת שבהגדרתה היא כזו...) 

• שכחתי להזכיר את ה-Federtasche! פדרטאשה (בתרגום: תיק-נוצה) הוא התיק שבו אתם שמים את הנוצה. הנוצה שאיתה אתם כותבים עם דיו, כמובן, כמו הסבתא מן התמונה הראשונה. ובמילים אחרות: קלמר קשיח ומרובע. שוב, ב-Rewe ובחנויות כלי כתיבה מוכרים גם אלה שכבר מלאים. ככה פחות או יותר זה נראה 

•  וכשחיפשתי את עצמי בגוגל מצאתי רשומה אחרת שמספרת על טקסי הכניסה לבית הספר בברלין מזווית ישראלית ועם דברים מהממים שהכינה האמא המשקיענית והמוכשרת שכתבה את זה. מומלץ לקרוא להשראה, לצערי אני לא יודעת מי מסתתרת מאחורי הכינוי, כדי לתת לה קרדיט הולם או לבדוק אם היא עדיין מתחזקת בלוג יצירה במקום אחר.