שלום כיתה א' : מידע להורים שמתחילים בית ספר בגרמניה

כביכול, אין הבדל בין לעלות לכיתה א' בגרמניה או בכל מקום אחר בעולם: מדובר בשלב חשוב בחיי הילד, שבו עוברים למסגרת חינוכית מסודרת. בעבר, ההבדל בין התקופה חסרת-האג'נדה של הילדות המוקדמת והתקופה הקשוחה של בית הספר עם המשמעת הפרוסית היה חד יותר. היום, גם בגרמניה, מערכת החינוך משלבת עקרונות שונים של פילוסופיות חינוכיות רפורמיסטיות, והמעבר חד, אבל לא עד כדי כך טראומטי.

ובכל זאת, קיימים מאפיינים ייחודיים לחיי בית הספר בגרמניה שכדאי שתדעו עליהם ושלא תניחו שבית הספר דומה לחלוטין למה שאתם מכירים מן הארץ.

תהליכי ההרשמה והכניסה לבית הספר

מן הסתם, המנהלות שונות (לא רק בין גרמניה לישראל, אלא גם בין מדינות שונות בגרמניה).

אני אקדיש אולי רשומה נפרדת לנושא השלבים של ההרשמה לבתי הספר. חלק מן המידע ניתן למצוא ברשומה שלי על חינוך יסודי בברלין. בעיקרון, חשוב לדעת:

א. בניגוד לישראל, בגרמניה אסור חינוך ביתי מגיל בי"ס ומעלה

ב. אתם חייבים לרשום את הילד שלכם לבית הספר שהעירייה מקצה לכם מבחינה אזורית, אבל יכולים במעמד ההרשמה לטעון שהתקבלתם לבית-ספר אחר (ציבורי שיש בו מאפיינים מיוחדים או פרטי, כולל בתי ספר פתוחים במודל סאדברי).

ג. לפני ההרשמה לבית הספר, אתם גם צריכים לעבור אצל לשכת הבריאות המחוזית, שתקבע שהילדים שלכם כשירים לבית הספר (ואם כן, אם יש להם צרכים מיוחדים שבית הספר צריך לדעת עליהם ו/או להמליץ על בי"ס שמשלב בעלי צרכים מיוחדים עם דגש על סוג האתגר שאיתו אתם מתמודדים).

ד. מידע כללי על בתי ספר יסודיים תוכלו למצוא גם ברשומות:
- בתי ספר ממלכתיים עם תכנים מיוחדים למשפחות ישראליות ו"בינלאומיות"
- חינוך יסודי פרטי בברלין
- מבחר בתי ספר יסודיים פרטיים בברלין

קניות: הילקוט, החרוט ועוד

ילקוט של בי"ס יסודי גרמני אינו ילקוט ככל הילקוטים. הוא לא דומה לילקוטים ישראליים, למעט אולי מה שלפעמים רואים במגזר החרדי. מדובר בקופסא מרובעת וקשיחה, ילקוט של ממש שלמעט העובדה שהוא בצבעים עליזים למדי, אינו שונה מהותית מן התיקים שחלק מן הסבים והסבתות הייקים לבשו לבית הספר. 

למה ילקוט כזה ולא ילקוט "רגיל" כמו שאנחנו מכירים? ככה. אולי כי ככה "תמיד" עשו. אבל מעבר ל"ככה", אציין שאני רכשתי לבן שלי בשנתו הראשונה בביה"ס סתם ילקוט רגיל, כי אלה המרובעים עולים הון לא קטן. הילקוט הרגיל התפרק מהר מדי בין פעילויות פרועות שונות ומשונות. אולי זה רק המזל הרע שלי, אבל הילקוט הקשיח שקניתי לו באיביי מיד אח"כ כנראה יחזיק מעמד יותר זמן מן הסבלנות של הילד שלי לעיצוב שלו. כך שאכן, למרות המשקל שלהם, מדובר במוצרים שנוחים לגב של הילדים וקשיחים לעמוד באורח חייהם הפרוע. 

1928 : ילדה עם צוקרטוטה ועם ילקוט מרובע
מתוך אתר ה-WDR

כאמור, הילקוטים האלה, שנקראים בגרמנית Schulranzen (שולראנצן) או Schulmappe (שולמאפה) הם לא דבר זול במיוחד. החברות המובילות נקראות Scout, Ergobag, StepbyStep, אבל יש גם תיקים של סמסונייט, של לגו ושל חברות אחרות. התיקים שיש להם גלגלים והם למעשה כמו מזוודת carry on אינם פופולריים בגרמניה, אבל נמכרים.

לתיקים במחירים קצת יותר הגיוניים, כדאי לבדוק: 

Ranzenfee 

Oudenarder Str. 16, 13347 Berlin 

http://www.ranzenfee-koffertroll.de/  

חנות המפעל של חברת Scout שכוללת למעשה Outlet של מוצריהם

Wilhelmstraße 21-25 13593 Berlin

אם לא אכפת לכם לקנות מוצר שאינו מותג (ולא צריך להיות לכם אכפת...) אז יש לקראת שנת הלימודים מבצעים גם בקאופלנד, ריאל ומקומות שומים. 

וכמובן - הדרך הטובה ביותר להשיג תיקים במצב טוב ובזול היא איביי (או מקומות אחרים למוצרים משומשים). ילדים גרמנים רבים מקבלים דגמים מסבא/סבתא ולא משתמשים בהם בכלל, או מוכרים דגם שהוא אמנם משומש, אבל במצב מעולה, כמו שרק גרמנים שומרים על הדברים שלהם. 

2015 בקוטבוס: ילדים עם תיקי בי"ס וצוקרטוטן, ההבדל רק באופנה ובעיצוב...
(מקור: עיתון ה"בילד") 

שקית סוכר (או יותר נכון להגיד: חרוט ה"צוקרטוטה" , Zuckertüte) 

אבל לא רק התיק שונה בגרמניה. גם שקית הסוכר. ה - מה??? 

בגרמניה נהוג לשלוח את העולים לכיתה א' לטקס פתיחת שנת הלימודים עם מין חרוט עמוס בכל מיני דברים. מן השם צוקרטיטה, Zuckertüte (שקית סוכר, בתרגום מילולי וקלוקל, אבל מאוד משעשע), אפשר להבין שבין ה"דברים" ששמים בחרוט הצוקרטוטה, שמים גם ממתקים. אבל לא רק ממתקים, הרי הדברים האלה ענקיים! שמים בהם גם ספרונים (למשל הספרונים של Pixie), כלי כתיבה, פירות מתוקים (מה שכמובן היה במקור), צעצועים קטנים וכו'. הצוקרטוטה נקראת גם בשם הנייטרלי יותר Schultüte (שולטוטה / שולטיטה), כלומר "חרוט בי"ס"

קיימת סברה שמקור המנהג במסורת יהודי-גרמניה לצייד במיני ממתקים את הילד שהולך לראשונה ללמוד תורה, כדי שטעם הלימוד יהיה מתוק בפיו (תהילים קי"ט, ק"ג: מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי, אִמְרָתֶךָ-- מִדְּבַשׁ לְפִי). 

כמו שאפשר לראות מן התמונה, יש גרסאות שונות לחרוט הזה. המהדרין והמשקיענים (למשל הורי שתי הילדות משמאל) הכינו בעצמם (או מיחזרו חרוט של מישהו שהכין בעבודת יד...). ניתן לקנות חרוט "עירום" או להכין אותו מקרטון ולצפות אותו בבד, בקישוטים וכו'. הורים שיותר שייכים לז'אנר השוקע (נניח הוריו של הבחור הצעיר שבאמצע) פשוט קנו את החרוט בחנות כלי כתיבה (בחלקן אפשר גם למצוא אותם ממולאים אבל זה כבר באמת זרקנות; ובחלק מן המקומות ניתן למצוא חרוט בעיצוב תואם לזה של הילקוט). אגב, מבחינת שיקולי מחיר, כמובן שדווקא המוכנים והממותגים זולים יותר בד"כ - המושקעים לא רק דורשים השקעת זמן, אלא גם רכישה של כל מיני חומרי יצירה לאו דווקא זולים. 

חומרי יצירה לחרוט ניתן למצוא גם בחנויות היצירה הרגילות (למשל: Edelhoff או Idee) וגם בחלק מחנויות הבדים (למשל Bunte Fetzen) , סט יצירה (דווקא לא מאוד יקר, יחסית) ניתן למצוא בחנויות כלי כתיבה וגם למשל במחלקת כלי הכתיבה של גלריה קאופהוף באלכסנדרפלאץ (שלה גם מחלקת תיקי בי"ס טובה). 

תתלבש כמו שצריך, אם כי הצוקרטוטה הענקית תסתיר אותך
(תמונה מוויקיפדיה) 

טיפ קטן: בסניפי REWE בדרך כלל מחלקים חרוטים קטנים (וממותגים, כמובן - זאת פרסומת) לילדים בשבת שלפני פרוץ שנת הלימודים: צריך לבדוק את עלון הפרסום שלהם שאתם בד"כ זורקים כמעט מיד לפח. החרוט לא ממש בר-השוואה למה שהראיתי קודם, אבל הוא בהחלט מתנה חמודה (ובריאה: REWE שמים פירות ולא ממתקים בשלהם) לילדים.

ביגוד

כמו שאפשר לראות מן התמונות הגרמניות השונות, הגרמנים לוקחים את טקס תחילת כיתה א' ברצינות והילד צריך להתלבש במיטב מחלצותיו. 

באופן כללי, גם לימים שאחרי טקס תחילת שנת הלימודים - בררו עם המורה אם יש דרישות כלשהן מבחינת לבוש בבית הספר. לגרמנים בד"כ אין מדים לבי"ס, בבתי ספר ממלכתיים (למעשה, אני לא מכירה בי"ס ציבורי בברלין שיש לו מדים), אבל לפעמים יש דרישה לבגדי ספורט מסוימים (חולצה לבנה ומכנסיים שחורים). מעבר לכך, מאוד לא נהוג (בניגוד לישראל) לשלוח ילדים בטריינינגים לבית הספר.

כמעט כל רשימת קניות לקראת שנת הלימודים תכלול גם נעלי ספורט "עם סוליות לבנות שלא ילכלכו את הפרקט של אולם הספורט" (מן הסתם, הנעליים האלה אמורות להישאר בתוך תיק הספורט ולא ללכת בבוקר במדרכה המלוכלכת לבית הספר). נעליים כאלה ניתן להשיג בכל חנות נעליים (כולל זולות כמו Deichmann) אבל כמובן גם ב-Decathlon שכולל גם מחלקה שלמה לציוד ספורט שקשור לשיעורי הספורט של ביה"ס, במחיר נורמלי. 

בחלק מבתי הספר מתחילים ללמוד שחייה כבר בכיתה א' וגם כאן כדאי כבר לדעת מה מביאים לשיעור שחייה. 

בחלק מבתי הספר נוהגים, כמו בגן, להביא נעלי בית להסתובבות בתוך הבניין, גם את זה חשוב לדעת. 

כלי כתיבה, מחברות, ספרי לימוד 

בררו מה צריך בדיוק - כי לכל בית ספר מדיניות משלו. יש כאלה שבהם תוכלו לשלם מראש על סל שיכלול את כל ספרי הלימוד שתצטרכו במהלך השנה, יחד עם מחברות וכו'. יש כאלה שבהם תצטרכו לרכוש את הכל לבד.

ישנם בתי ספר (רבים) שבהם תצטרכו לקנות עט נובע (נובע, לא כדורי! למה, הסבא הייקה מן התמונה למעלה השתמש בעט כדורי?) ; לעומת זאת יש כאלה שבהם הענקת העט היא טקס מעבר נוסף שמיועד לילדי כיתה א' אחרי שהם הצליחו ללמוד את כל האותיות, או שסתם לא אכפת למורה באיזה כלי כתיבה הילד כותב, כל עוד הוא כותב. 

וכמובן, שיהיה בהצלחה ובמזל!

ועוד כמה דברים קטנים שאולי שונים ממה שאתם מכירים

• שנת הלימודים מתחילה ונגמרת בתאריכים שונים בכל שנה - חשוב לברר את הדבר (כמו גם תאריכי חופשות בי"ס, ויש הרבה!) לפני תחילת שנת הלימודים (ברלינאים - יש למשל פירוט באתר הסנאט) 

• ילדים בכיתות מתקדמות יתחילו השנה (2016/2017) ללמוד ב-5 בספטמבר 2016. ילדי כיתות א' יתחילו רק ב-12 בספטמבר את הלימודים (כדי לא לחטוף הלם של היום הראשון של הלימודים), כאשר ב-10 בספטמבר (יום שבת) יתקיים טקס פתיחת שנת הלימודים (עם הצוקרטוטה וכו') 

• לגבי חופשות - אם מגיע לכם Hort [שילוב של צהרון, קייטנה וטיפול בילדים אחה"צ במסגרת בית הספר] - אז במרבית החופשות יש השגחה של ה-Hort . חשוב עם זאת לברר עם ההורט שלכם, מתי הם סגורים, שלא תגלו את זה כמה ימים לפני (או גרוע מכך: בבוקר משלוח הילד לביה"ס...) 

• לגבי חופשות II - ליהודים מותר לקחת חופשות נוספות בחגים יהודיים (כמובן חשוב להגיד למורה לפני כן) 

• לגבי חופשות III - מערכת החינוך רואה בעין מאוד לא טובה יציאה לחופשה לפני תחילת התקופה הרשמית של החופשה או החמצה של ימי לימודים באופן כללי בלי סיבה טובה. אני מבינה שבישראל, למרות שכמובן גם כן קיימת חובת נוכחות בבתי ספר, הורים לוקחים חופשות בפועל כשנוח להם. פה תחטפו - במקרה הכי פחות גרוע - נזיפות קשות מן המנהל/ת, אם לא צעדים אפילו פחות נעימים. אם בכל זאת מסיבות שונות אתם "חייבים" לקחת חופש לפני/אחרי תקופת החופש הרשמית של בית הספר, דאגו ליידע את המורה מראש ואפילו במידת האפשר לקבל אישור בכתב. מסתובבים אגב סיפורי אימה על הורים שמשטרת הגבולות דרשה מהם להראות אישור כזה, כשהם ביקשו לטוס מחוץ לגרמניה לפני תחילת החופשה. אין לי מושג אם זה נכון (בחיים לא פגשתי מישהו שזה באמת קרה לו). 

• בכיתות א' בבתי ספר ממלכתיים בברלין יש גם מורה ,LehrerIn , וגם מחנכ/ת ErzieherIn . שני אנשי הצוות נמצאים עם הכיתה כמעט כל היום (ומחלקים אותה אם יש צורך), כאשר המחנכ/ת אחראי/ת גם על פעילויות חברתיות או על ילדים שהולכים ל-Hort (פעילות אחה"צ של הילדים). 

• למורה, למחנכ/ת ולשאר אנשי הסגל פונים כ- Herr X או Frau Y. לא נהוג לפנות לאנשים האלה בשמותיהם הפרטיים או ב-Du 

• בהתחלה זה יצחיק אתכם, אבל הילדים לוחצים ידיים למחנכ/ת כשהם נפרדים ממנו/ממנה 

ושלוש תוספות שנזכרתי בהן אחרי שפרסמתי

• מישהי אמרה לי שהרשומה הזו נורא מפחידה ומעידה על בתי ספר מקובעים, לא גמישים, לא ידידותיים. אז להבהרה: קודם כל, הרשומה הזו היא יותר כדי שתדעו מה מקובל להכין/להביא, מאשר איזו חובה. שנית, אני יכולה להעיד שהילדים שלי (בניגוד לי) אוהבים ללכת לבית הספר ושלמרות שוני ברור בין המערכות (ואכן הרבה יותר פורמליות במערכת הגרמנית), אני לא מרגישה שהמערכת הגרמנית היא איזו מערכת מפלצתית שבה התלמיד הוא לא בן-אדם (מעבר להיותה מערכת חינוך, זאת אומרת שבהגדרתה היא כזו...) 

• שכחתי להזכיר את ה-Federtasche! פדרטאשה (בתרגום: תיק-נוצה) הוא התיק שבו אתם שמים את הנוצה. הנוצה שאיתה אתם כותבים עם דיו, כמובן, כמו הסבתא מן התמונה הראשונה. ובמילים אחרות: קלמר קשיח ומרובע. שוב, ב-Rewe ובחנויות כלי כתיבה מוכרים גם אלה שכבר מלאים. ככה פחות או יותר זה נראה 

•  וכשחיפשתי את עצמי בגוגל מצאתי רשומה אחרת שמספרת על טקסי הכניסה לבית הספר בברלין מזווית ישראלית ועם דברים מהממים שהכינה האמא המשקיענית והמוכשרת שכתבה את זה. מומלץ לקרוא להשראה, לצערי אני לא יודעת מי מסתתרת מאחורי הכינוי, כדי לתת לה קרדיט הולם או לבדוק אם היא עדיין מתחזקת בלוג יצירה במקום אחר. 

חדשות נפלאות מהיינץ גלינסקי: חיזוק הדו-לשוניות (למעשה: תלת-לשוניות)

בבית הספר היסודי של הקהילה היהודית, היסודי ע"ש היינץ גלינסקי , הוחלט לאחרונה על תכנית לימודים חדשה שיכולה בהחלט להשפיע על ההחלטה של חלקכם אם לשלוח את ילדיכם לביה"ס. ההחלטה לנהל שיעורי אנגלית ועברית רק על ידי מורים ומורות שהם דוברי השפה ברמת שפת אם נשמעת כמעט מובנת מאליה, אבל בית הספר החליט להרחיב את ההחלטה הזו, ולקיים גם כמה משיעורי האמנות והספורט - לא בגרמנית - אלא באנגלית או בעברית, על ידי אותם מורים. משמעות ההחלטה היא חיזור ההכרות של הילדים שלכם עם השפה העברית (או האנגלית) בשיטת ההטמעה (שבה לומדים את השפה תוך כדי שמתעסקים עם דברים אחרים באותה שפה). גם חלק מן החוגים ב-Hort של בית הספר יתנהלו באנגלית או בעברית. 

ההחלטה תקפה כבר משנת הלימודים הבאה (שמתחילה בקיץ/סתיו 2015). 

בעיני - החלטה נפלאה, אשמח לשמוע מהורים שילדיהם ילכו לבית הספר, איך היא מיושמת בפועל. 

נקווה לשמוע יום אחד על בי"ס דו-לשוני עברית/גרמנית "אמיתי". 

קצת מידע על בית הספר היינץ גלינסקי למי שאינו מכיר אותו: היינץ גלינסקי הוא בית הספר היסודי שמתפעלת הקהילה היהודית של ברלין. הוא לא בית הספר היסודי היהודי היחיד בברלין, לצידו קיים בית ספר יסודי של חב"ד (אורתודוקסי חסידי), ובי"ס יסודי של ישיבת לאודר (אורתודוקסי ליטאי). בבית הספר לומדים ילדים שקשורים לכל זרמי היהדות, אם כי כשרות ומאפיינים אחרים נשמרים לטובת ילדים אורתודוקסים.

כמובן, שניתן לשלב תכנים "יהודיים" (ואפילו עברית) בתוך בתי הספר הממלכתיים. ישנם כמה בתי ספר ציבוריים שגם מציעים אפשרות לשיעור יהדות במסגרת בית ספר "רגיל". 

בית הספר על שם היינץ גלינסקי ממוקם בשרלוטנבורג, על גבול שפנדאו: לא רחוק מתחנת Heerstr. המיקום מרוחק למדי ממרכז העיר. כמובן שמיקום ביה"ס צריך להיות שיקול בבחירתו, אבל בשל המיקום המרוחק, מפעיל בית הספר שירות הסעות לתלמידים, בתשלום נוסף. בנוסף, בית הספר נמצא ליד יער גרונוואלד, בהחלט אזור יפה לסיורים. 

לצד תשלומים על הסעות לביה"ס ועל ארוחות, יש לזכור שבית הספר הוא בית ספר פרטי. זאת אומרת, כמובן, שכר לימוד לבית הספר. שכר הלימוד נקבע על פי הכנסת ההורים. 

בתי ספר ממלכתיים עם תכנים מיוחדים למשפחות ישראליות ו"בינלאומיות"

ברשימות קודמות על החינוך היסודי בברלין דיברתי על הנהלים להרשמה לבי"ס יסודי, על היתרונות והחסרונות של חינוך פרטי בברלין ואף פורטו מספר בתי ספר יסודיים פרטיים שעשויים להיות יותר רלוונטים להורים ישראלים בברלין. 

במידה ובחרתם בבי"ס ממלכתי, זה עדיין לא אומר שאין בתי ספר ממלכתיים - ללא שכר לימוד ותשלומים נלווים - שמציעים תכניות לימודים ייחודיות. 

איזה מין תכניות לימודים ייחודיות תוכלו למצוא ?
- התמקדויות שונות בשיטות חינוכיות (אנתרופוסופיה, שיטת מונטסורי וכו') או בתחומים מסוימים (מדיה, אמנות, מוזיקה, טבע) 

- שיעורי יהדות במסגרת שיעורי הדת (אפשרי בשני בתי ספר יסודיים ממלכתיים) 

- בי"ס בינלאומי דו-לשוני (גרמנית ושפה נוספת בשיטת הטמעה, אפשרי ב-19 בתי ספר יסודיים ברחבי ברלין)

העשרה כללית שמציעים בתי ספר יסודיים

במסגרת הרפורמה שעברה מערכת החינוך של ברלין לפני כעשור, כמעט כל בי"ס בחר לעצמו תחומ/י התמקדות - אמנות, מוזיקה, שיטת מונטסורי, טבע ועוד. ניתן לראות את הדגש הבית ספרי במדריך הסנאט לבתי הספר: בוחרים תחת "Spezielle Angebote" ב-"Fachbezogene und überfachliche Angebote" . לאחר מכן ניתן לבחור בתחום שאותו אתם הייתם רוצים לבית הספר תחת "Angebot" ולראות רשימה של בתי הספר היסודיים עם דגש זה. 

בתי ספר עם שיעורי יהדות 

לא רק בתי הספר היהודיים (שמפורטים ברשימה הבאה) מציעים שיעורי יהדות. קיימת אפשרות לקבל שיעורים כאלה גם בבתי ספר ממלכתיים (כלומר בתי ספר ציבוריים, ב"חינם"), כחלק מן ההיצע של Religionsunterricht, שיעורי דת. על ההוראה בשיעורים האלה מופקדת הרבה גיזה אדרברג (Gesa Ederberg), הרבה של קהילת "אור" (בבית הכנסת באורניינבורגר שטראסה) וראש התנועה המסורתית (קונסרווטיבית) בברלין. קיימים שני בתי ספר ממלכתיים שמציעים נכון לעכשיו שיעורי יהדות כאפשרות לבחירה במסגרת שיעורי הדת:
- Schule am Falkplatz בפרנצלאוור ברג
- Grunewald Grundschule בגרונוואלד
- גם ב-JFK ניתן ללמוד שיעורי יהדות

גם אם הילדים שלכם לא ילכו לבתי הספר הממלכתיים האלה ניתן תיאורטית לארגן שיעורי יהדות במסגרת שיעורי הדת של בית הספר: צריך התארגנות של הורים יהודיים (או שמתעניינים ביהדות) באותו בית ספר, ופנייה לרבה אדרברג. ניתן לעשות זאת באמצעות הטופס הבא (אזהרה: PDF). 

בתי ספר דו-לשוניים בברלין

שפות זרות נלמדות בכל בתי הספר היסודיים בברלין, אבל בדרך כלל מדובר במספר שעות מצומצם בשבוע החל מכיתה ג'. במספר בתי ספר ממלכתיים (19 ליתר דיוק) ניתן ללמוד חלק מן השיעורים בגרמנית, וחלק אחר מן הנושאים בשפה השנייה. מדובר בבתי ספר ממלכתיים "רגילים" שפועלים מעבר לכך לפי תכנית הלימודים של מדינת ברלין והתוספת של השפה הזרה לא עולה להורים דבר. סוגים של בתי ספר בינלאומיים:

(1) Europaschulen - בתי ספר "אירופאים" . בבתי הספר האלה ניתן ללמוד בגרמנית ובאחת מן השפות הבאות: אנגלית, צרפתית, יוונית, איטלקית, פולנית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית וטורקית. על מנת להתקבל למגמה הדו-לשונית יש להוכיח שליטה בגרמנית ברמת שפת אם; או שליטה בשפה האחות ברמה כזו. רשימה של בתי הספר ה"אירופים" ניתן לראות באתר הסנאט

(2) בית הספר הבינלאומי - נלסון מנדלה - הוא בית ספר יסודי ותיכון שמציע חינוך דו-לשוני (גרמנית ואנגלית) וממוקם בווילמרסדורף ובשרלוטנבורג. בית הספר מיועד למשפחות בעלות "ניידות גבוהה" (כלומר, עיתונאים, אנשי אקדמיה, וכו') ומנסה להדוף תושבי קבע ברלינאים שמתדפקים על דלתו גם אם שפת האם שלהם אנגלית או שילדיהם דו-לשוניים. מהבחינה הזו, אם אתם תושבי קבע בברלין - לא קל בכלל להתקבל גם אם ילדיכם מדברים את שתי השפות באופן מושלם, וכדאי להיעזר בהורים אחרים שעברו את התהליך ויתנו לכם טיפים.

(3) בית הספר האמריקאי - JFK - הוא בית ספר יסודי ותיכון בצלנדורף שמשלב תכנית לימודים ברלינאית ואמריקאית (וכמובן בשפות אנגלית וגרמנית) ומשלב גם סממנים אחרים של בית ספר תיכון אמריקאי (כמו למשל קבוצת מעודדות). בית הספר נותן עדיפות לתלמידים עם אזרחות אמריקאית או גרמנית, ילדים בעלי אזרחות אחרת נזקקים לאישור של סנאט החינוך על מנת להתקבל (ומכיוון שגם ילדים אמריקאים כיום נדחים מפאת חוסר מקום, הסיכוי לקבלה בפועל הוא אפסי). מי שמתקבל כילד "גרמני" אמור להוכיח שליטה מלאה בשפה הגרמנית, מי שמתקבל כילד "אמריקאי", באנגלית.

דיונים אחרים בנושא בתי ספר יסודיים בברלין: 

* הקדמה על החינוך היסודי בברלין

* חינוך יסודי פרטי בברלין 

* מבחר בתי ספר יסודיים פרטיים 

מחלוקת על הקייטרינג בבית הספר היסודי של הקהילה היהודית (היינץ גלינסקי)

ב"טאגס שפיגל" מדווחים כי הקהילה היהודית קטעה באופן פתאומי את החוזה עם ספק הקייטרינג לגן הילדים, בית הספר ובית הספר התיכון של הקהילה, חברה בשם Luna. את החברה הנ"ל יחליף הטבח שסיפק עד כה מזון לבית הספר היסודי היהודי של לאודר בפרנצלאוור ברג. 

מכיוון שהפקעת החוזה הייתה פתאומית, המשיך ספק הקייטרינג לעבוד עוד יום נוסף מתוך אמונה שהפסקת החוזה היא הפרה לא חוקית שלו - ואף סיפק מזון לגן הילדים, שפעל באותו יום (בבית הספר היסודי והתיכון היה חופש). 

למחרת, הוא מצא את שערי המטבח נעולים, כשכל הציוד שלו בפנים. תלונה הוגשה למשטרה. 

מעבר לאי-סדרים שיתכן וביצעה הקהילה היהודית בהודעות הפסקת חוזה, עולה השאלה - מה היה קורה אם הטבח של "לונה" אכן לא היה מגיע ביום שלאחר הפסקת החוזה הפתאומית? האם ילדי גן הילדים היו צריכים להסתדר בלי ארוחת צהריים חמה?  

לקריאה נוספת: 

מידע כללי על חינוך יסודי יהודי בברלין 

קישור חיצוני:
הבעיות בקהילה היהודית - סיכום באנגלית 

בתי ספר יסודיים פרטיים בברלין : מבחר

הרשימה הבאה היא רשימה חלקית, של בתי ספר פרטיים שאולי יתאימו לכם. יכול להיות שחינוך יסודי פרטי הוא לא מה שיתאים לילד שלכם. לפני שאתם מחליטים על חינוך פרטי, אולי כדאי לכם גם לבדוק את מערכת החינוך הממלכתית בברלין ולא לפסול אותה על הסף. הרשימה הזו היא המשך לשתי רשימות קודמות שעסקו בחינוך יסודי בברלין: 

- בתי ספר יסודיים בברלין: הקדמה שכוללת מידע על המנהלות להרשמה לבית ספר (שצריך לקיים גם במידה ואתם מעוניינים בבית ספר פרטי), על סוגי בתי הספר ועל מה שעושים עם ילדים שאינם דוברי גרמנית כשפת אם (או לא בכלל); 

- בתי ספר יסודיים פרטיים בברלין: מידע כללי, בעד ונגד חינוך פרטי בגרמניה

**

בתי ספר יהודיים 

היתרון בבית ספר יהודי, למי שמחפש חינוך דתי או לפחות עברית כשפה זרה, ברור. למעט שני בתי ספר ציבוריים, בבתי הספר הממלכתיים לא מציעים יהדות כחלק מהיצע "שיעורי הדת" (על תכנים מיוחדים במערכת הלימודים הממלכתית, ברשומה הבאה). עברית כשפה זרה, ככל הידוע לי, כלל לא מלמדים בבתי ספר ממלכתיים.

עם זאת, אל תצפו לבי"ס דו-לשוני בסגנון בתי הספר הבינלאומי או בשיטת ההטמעה (שבה מלמדים גם מקצועות "אחרים" בשפה הזרה), גם בבתי הספר היהודיים, עברית נותרת שפה זרה - כשלעיתים היא נלמדת גם במסגרת לימודי הקודש.

בנוסף, "חסרון" נוסף להורים ששניהם עובדים עשוי להיות שעות הפעילות של בתי הספר היהודיים: הם שובתים מפעילות לא רק במהלך חופשות בית הספר הממלכתיות של מדינת ברלין (כולל חג המולד וכו') אלא גם כמובן במהלך החגים היהודיים. ובמהלך החגים היהודיים - דווקא אלה שבהם יכול להיות שתצטרכו בשבילם לנצל ימי חופש מן העבודה - אין גם Hort (קייטנה לחופשים/צהרון).

שלושת בתי הספר היסודיים היהודיים בברלין גובים שכר לימוד באופן פרוגרסיבי ותלוי בהכנסות ההורים. 

בית הספר היסודי של הקהילה היהודית - Heinz-Galinski-Schule 

ממוקם בשרלוטנבורג, צפונית ליער גרונוואלד, בשכונה שנקראת Eichkamp 

מנהל מערכת הסעות מרחבי העיר (בתשלום נוסף) לתלמידים שמתגוררים רחוק מבית הספר

בית הספר מקבל כל ילד, ללא קשר למידת הדתיות של הוריו; אבל ילדים שמשפחתם חברה בקהילה היהודית מקבלים עדיפות. 

כתובת: Waldschulallee 73-75  14055 Berlin 

בית הספר היסודי "אור אבנר", יסודי ותלמוד תורה - Jüdische Traditionsschule Or Avner
ממוקם בשרלוטנבורג, באזור Westend (כמעט בשפנדאו)
בית ספר שמנוהל ע"י חב"ד, עם תכנים בהתאם
כתובת: Spandauer Damm 220 14052 Berlin

בית הספר היסודי "בית ציון" - Lauder Beth-Zion Grundschule
ממוקם בפרנצלאוור ברג (היסודי היהודי היחיד שממוקם במזרח או מרכז העיר), מנהל רשת הסעות לתלמידים שמתגוררים רחוק
מנוהל ע"י קרן לאודר, וקשור לישיבת "ישורון" ב-Brunnenstr (ישיבה "ליטאית")
כתובת: Rykestraße 53 10405 Berlin

תלמידות ותלמידים ב"בית ציון" (קרדיט: מורגנפוסט)

**

בתי ספר בינלאומיים

קיימים בתי ספר רבים בברלין שמכתירים את עצמם כבתי ספר בינלאומיים, חלקם כלל אינם בתי ספר פרטיים, אלא בתי ספר ממלכתיים (בחינם! ולכן, בבתי ספר כמו JFK ונלסון מנדלה בכלל אדון בחלק הבא של הסדרה בנושא בתי הספר היסודיים בברלין). גם המבחר שברשימה הבאה בעיקר מכסה בתי ספר שאני מכירה לפחות משפחה ישראלית אחת ששולחת את ילדיה אליהם, והוא בהחלט לא מכסה את כל בתי הספר היסודיים הפרטיים בברלין.

השפה השניה (או הראשונה) בכל בתי הספר הבינלאומיים שברשימה היא אנגלית, ומצופה מן הילד שלכם לשלוט באנגלית ברמה טובה (או ממכם, לשלם הרבה כסף על שיעורי עזר באנגלית על מנת שיגיע לרמת הכיתה).

היתרון (מעבר לחינוך דו-לשוני באנגלית ובגרמנית; או חינוך באנגלית בלבד, למי שהגרמנית כלל אינה חשובה לו) הוא אווירה בינלאומית שבה חוגגים לצד חג המולד גם את חנוכה; את פסח לצד פסחא; ושבה להורים אמור להיות דיאלוג טוב יותר עם ההנהלה, למשל לקידום "חוג" או שיעור עברית, אם ישנם מספיק תלמידים מעוניינים. הכל כמובן תלוי תשלומים ושכר הלימוד בחלק מבתי הספר מגיע לאלפי אירו בחודש.

בית הספר הדו-לשוני של ברלין - Berlin Bilingual School 
בית ספר דו-לשוני,  ממוקם במפגש השכונות מיטה, פרנצלאוור ברג ופרידריכסהיין, ליד ה-Volkspark .
שכר לימוד: תלוי הכנסה, החל מ-175 אירו לחודש  (במקרה של מעוטי הכנסה שלא נוטלים חלק ב-Hort), פרטים נוספים פה
הערה: בניגוד לבתי הספר האחרים ברשימה, שיקבלו גם ילדים שאינם דוברים גרמנית ואנגלית ברמה טובה (במידה ואתם תשלמו סכומים נכבדים ל"שיעורי עזר"), בית הספר עורך בחינות קבלה לבדיקת רמת שתי השפות ואם הן (שתיהן) לא ברמה מספקת, הילד לא יתקבל (בדומה לבתי הספר הממלכתיים הדו-לשוניים, שברשימה הבאה).

בית הספר הבינלאומי של ברלין - Berlin International School (B.I.S.)
בית ספר דו-לשוני ממוקם בשטגליץ, שייך לרשת פרטית שנקראת Kant שמריצה גם בתי ספר לשפות וגם בי"ס יסודי פרטי לא בינלאומי. בית הספר ממשיך עד לסוף התיכון.
שכר לימוד: מעל 10.000 אירו בשנה, לא כולל טיולי בי"ס, פעילויות אחה"צ וכו' (ר' טבלה)

מטרופוליטן 
בית ספר ברובע מיטה שבו הגרמנית נלמדת בעיקר כשפה זרה, השיעורים מתנהלים באנגלית. בית הספר ממשיך עד לסוף התיכון.
שכר לימוד: תלוי הכנסה, מתחיל מ-133 אירו לחודש (במקרה של מעוטי הכנסה שלא נוטלים חלק ב-Hort), פרטים נוספים פה (PDF)

קוסמופוליטן
בית ספר ברובע מיטה, באנגלית. בית הספר ממשיך עד סוף התיכון
שכר לימוד: תלוי הכנסה, מתחיל מ-260 אירו לחודש (במקרה של מעוטי הכנסה שלא נוטלים חלק ב-Hort), פרטים נוספים פה (PDF, שימו לב שהפירוט כולל הרבה "סכומים נוספים" - בהתחלה מפורט רק 100 אירו לחודש, לאחר מכן מסתבר שיש לשלם גם על ה-PYP ועל האוכל, וכו')

BBIS (ביה"ס הבינלאומי ברלין-ברנדנבורג)
ממוקם בטלטו (דרומית לצלנדורף), מלמד באנגלית. בית הספר ממשיך עד סוף התיכון ושכר הלימוד עולה בכל שנה - מ-13 אלף אירו בשנה הראשונה (לא כולל הסעות, וכו') ל-15 אלף בסוף היסודי. בית הספר מציע גם מגורים בתנאי פנימייה

בית הספר הבריטי
ממוקם בשרלוטנבורג/ווסטאנד. מלמד לפי תכנית הלימודים האנגלית ובשפה האנגלית. גרמנית נלמדת כשפה זרה. הילדים צריכים ללבוש מדי בי"ס (כנהוג בממלכה הקטנה). שכר לימוד של כ-12 אלף אירו בשנה (קובץ PDF)

חינוך יסודי פרטי בברלין

ברשומה קודמת פירטתי סוגיות כלליות שעוסקות בבתי ספר יסודיים. בברלין קיימים בתי ספר יסודיים פרטיים וציבוריים והרשומה הבאה מוקדשת לחינוך הפרטי.

לפי כתבה שפורסמה לא מזמן בעיתון, כל תלמיד ברלינאי עשירי רשום בבית ספר פרטי. מרבית התלמידים האלה הם תלמידי תיכון או בתי ספר פרטיים להכשרה מקצועית, אבל כמות בתי הספר היסודיים הפרטיים עולה בהתמדה. 

קיימות סיבות שונות לעלייה הזו בכמות התלמידים בחינוך הפרטי. סיבה אחת היא ההישגים ה(יחסית) נמוכים של מערכת החינוך הגרמנית במבחני ה-PISA (ההישגים עדיין גבוהים יותר מאלה של ישראל, למשל, אבל הגרמנים אוהבים לקטר). 

סיבה אחרת היא המבנה של מערכת החינוך, בכל הנוגע להפנייה לבתי ספר תיכוניים: עד לא מזמן, מרבית התלמידים הופנו למסלולי בית ספר תיכון שלא הניבו תעודת גמר שמאפשרת לימודים מתקדמים (כלומר, ללא Abitur). גורלו של ילד - הקביעה אם הוא יכול לעשות "בגרות" או לא - נקבעה בעבר בברלין, ועדיין נקבעת בחלק מן המדינות - כבר בכיתה ד'. תלמידים רבים בעלי פוטנציאל הופנו לבתי ספר שמניבים חינוך מקצועי עם או בלי תעודת "בגרות מקצועית". ברלין עברה בשנים האחרונות רפורמה בבתי הספר התיכוניים, ולמעשה עד כיתה י' קיימת אפשרות להגיע למסלול שמניב Abitur, אבל החשש כי הילד יופלה, או לא יתקדם, מובילה לבתי ספר פרטיים. 

רבים שמתגוררים בשכונות שבהן רמת מערכת החינוך נחשבת לנמוכה, או שמערכת החינוך בעלת אחוז גבוה מאוד של מהגרים שאינם דוברים גרמנית, רושמים את ילדיהם לבתי ספר פרטיים.

מעבר לכך, קיימות הסיבות ה"רגילות" לבתי ספר פרטיים: חינוך לפי פילוסופיה מסוימת (וולדורף/אנתרופוסופיה; מונתסורי; חינוך פתוח); חינוך דתי (לגבי בתי ספר יהודיים בברלין, אפרט בהמשך) או חינוך אליטיסטי במיוחד. 

יצוין, כי בחלק מן המקרים למערכת החינוך הפרטית יצא שם של כזו שמחנכת ילדים מפונקים, בעלי דפוסי התנהגות רעים ו/או ציונים רעים שאינם מאפשרים לימודים בבית ספר "רגיל".

המורים בבתי ספר פרטיים לא מרוויחים את אותו שכר שמרוויחים מורים בבתי ספר ממלכתיים (וזה בולט במיוחד לאור ההפגנה של מורי ותלמידי בית הספר התיכון היהודי).

בחלק מבתי הספר הפרטיים חלה תחלופה רבה של מורים וחוסר יציבות כללית של המערכת. כבר פורסמו סיפורים על בתי ספר פרטיים שבהם מחזור שלם של תלמידים נכשל בבחינת ה"אביטור"; יש שמועות בברלין על כאלה שבהם ילדים לא יודעים לקרוא כמו שצריך גם בכיתה ג' או ד' (ואינם ילדי חינוך מיוחד או כחלק מפילוסופיית "חינוך פתוח" כלשהי) או על כאלה שפשטו רגל באמצע שנת הלימודים. 

מקור : ויקיפדיה

כמה זה עולה

המתעניינים בחינוך פרטי אולי יופתעו, אבל בבתי ספר רבים, הגם שהחינוך הפרטי אינו בחינם, הוא אינו יקר במיוחד ומתומחר באופן פרוגרסיבי. קיים אפילו סיכוי שחלק מבתי הספר זולים יותר מן החינוך חינם הישראלי, שמגלגל תשלומי הורים רבים.

קיימים כמובן גם בתי ספר מאוד אקסלוסיביים, עם שכר לימוד של אלפי אירו בחודש.

**
בפעם הקודמת: חינוך יסודי בברלין - ההקדמה
ובפעם הבאה: פירוט בתי ספר פרטיים רלוונטיים... 

בתי ספר בברלין – חינוך יסודי

הקדמה קטנה

כמו המאמר שלי על גני ילדים בברלין, גם המאמר על בתי ספר בברלין יצא ארוך – למעשה ארוך הרבה יותר מזה על גני הילדים - ולכן חילקתי אותו למספר כתבות משנה.

חלק ראשון יעסוק במנהלות לקראת בית הספר היסודי, בשיטה החינוכית באופן כללי ובתפיסה החינוכית/משפחתית שרווחת פה.

חלק שני יעסוק בחינוך פרטי ובייחוד בבתי הספר היהודיים והבינלאומיים בברלין, שלהם הוקדש גם חלק נוסף, שמפרט את בתי הספר הפרטיים העיקריים שאליהם הולכים ילדים ישראלים/יהודים בברלין.

החלק שלישי יעסוק בתכנים ספציפיים בתכנית הלימודים של בתי הספר הממלכתיים, ובתקווה גם יפיק משהו מפידבקים.

בתי ספר יסודיים בברלין

גרמניה מחולקת ל-16 מדינות פדרליות, וכל אחת מהן אחראית על מדיניות החינוך שלה. אין הבדלים דרמטיים בין המדינות, אבל בכל זאת קיימים הבדלים שחלקם נובעים מאופי המדינה (למשל: בבוואריה הדתית, צלבים הם עדיין חלק מכיתות הלימוד בחלק מבתי הספר, בברלין בבתי הספר הממלכתיים ילדים כלל אינם מחויבים לשיעור דת – אבל לשאלת שיעורי הדת אתייחס בחלק השלישי של הכתבה).

עם זאת, באופן כללי צריך לציין: מערכת החינוך הגרמנית היא מערכת חינוך חובה חינם "אמיתית".

חינוך חובה - אין בגרמניה חינוך ביתי. כולם חייבים לשלוח לבית ספר, ואם הפילוסופיות החינוכיות המקובלות אינן כוס התה שלכם, קיימים בתי ספר (פרטיים) פתוחים ואלטרנטיבים. אין יוצא מן הכלל (אפילו ילדים באשפוז ממושך למעשה מקבלים חינוך בבית החולים) והחוק נאכף בקפידה. היה אפילו מקרה של משפחה נוצרית אדוקה (שחינוך ביתי הוא חלק מן האמונה שלה), שביקשה מקלט מדיני, כפליטים, בארצות הברית, מכיוון שלא הותר להם לחנך את ילדיהם בחינוך ביתי. לא אכנס לסיבות בצורה מפורטת, אבל כמו הרבה דברים בגרמניה, זה נוגע גם לעבר האפל שלהם: הם לא רוצים לתת להורה סורר (מן הסוג ה"לא דמוקרטי") אפשרות לנתק את ילדו ממערכת החיברות (סוציאליזציה) שאמורה להקנות לילדים מגיל צעיר ערכים דמוקרטיים.

החינוך הוא אכן גם "חינם": בבתי הספר הציבוריים כמעט ואין תשלומים נוספים, בטח לא באופן שיש בכל בי"ס בישראל. משלמים על יציאה לגן החיות, או דברים מן הסוג הזה, אבל אין "דמי העשרה", "תשלום על חומרים" ושאר המצאות של כמה מאות אירו. בית הספר היסודי פועל במספר מסוים של שעות (תלוי בסוג בית הספר). במידה והוא פועל רק עד 1 בצהריים, קיים שירות צהרון, שעליו יש תשלום נפרד - דומה לזה שמשלמים בגן ממלכתי.

דני קיי בבית הספר

בתי ספר פרטיים

כאמור, ברשומה הבאה אדון קצת יותר בבתי ספר פרטיים. קיימים סוגים שונים של בתי ספר פרטיים. כאלה שמציעים חינוך דתי (למשל בי"ס יהודי); כאלה שמציעים שיטה חינוכית שונה מן הזרם המרכזי (אנתרופוסופיה, בי"ס פתוח, בי"ס בינלאומי וכו') ויש כמובן כאלה ששולחים את הילד לבי"ס פרטי מסיבות של של אליטיזם או מתוך אמונה שלמערכת החינוך פרטית יהיה יותר קל להתמודד עם ילד "קשה".

בגלל הסיבה האחרונה, יצא למערכת החינוך הפרטית שם (אצל חלק מן האנשים) ככזו שמחנכת spoiled brats (כאלה שלא יכלו להתקבל לגימנסיה רגילה למשל, יכולים לעשות בגרות/Abitur בבי"ס פרטי).

התחלת הלימודים

כל מדינה בגרמניה מחליטה באיזה גיל יתחילו ילדים ללמוד.

בברלין ילדים מחויבים ללמוד בכיתה א' בשנה שבה מלאו להם שש שנים. מכיוון שבתחילת ספטמבר מתחילים הלימודים, מרבית הילדים כבר חגגו יום הולדת שש, אבל ילדים שנולדו בין ה-1 באוגוסט ל-31 בדצמבר מחויבים גם הם ללכת לבית הספר, בגיל חמש וחצי. ילדים שנולדו אחרי ה-1 בינואר ועד ה-31 במרץ אבל נחשבים בשלים מספיק ללכת לבית הספר, יכולים להיחשב ל-Kannkind, ילד שנכנס לבית הספר בגיל צעיר יותר. צריך להגיש בקשה להרשמה לבי"ס של ילד צעיר יותר.

תהליך ההרשמה

בקיץ/סתיו שבשנה שלפני הכניסה לבית הספר, אתם אמורים לקבל מכתב מבית הספר היסודי השכונתי – שבו אתם מתבקשים להירשם לבית הספר. במידה ולא קיבלתם מכתב כזה (יתכן בגלל שאתם "חדשים בשכונה" והרישום שלכם עדיין לא עודכן), פנו לבית הספר בעצמכם. כדי למצוא מהו בית הספר היסודי השכונתי שלכם, היכנסו לאתר הבא: http://www.berlin.de/sen/bwf/meine_fragen/wo_finde_ich/schule_kita/anwendung/ והכניסו את הכתובת שלכם .

יצוין, כי גם אם אתם מעוניינים לשלוח את ילדיכם לבית ספר פרטי (או לבית ספר ממלכתי, אבל לא לזה השכונתי), אתם אמורים בכל זאת להירשם פורמלית בבית הספר השכונתי ולהודיע שם, שאתם רשומים לבי"ס אחר.

במעמד ההרשמה לבית הספר, או זמן קצר לאחר מכן, תקבלו גם מכתב המזמן אותכם ללשכת הבריאות המחוזית, לבדיקת כשירות לבית הספר. הבדיקה אמורה לקבוע אם הילד בשל ללכת לבית הספר (במידה והוא צעיר), אם רמת ההבנה שלו תקינה, רמת הבריאות (שמיעה, ראייה, יציבה) תקינה ואם יש צורך בכיתה מקדמת/סייעת בנושא כלשהו או בהפנייה לחינוך מיוחד. לבדיקה אתם נדרשים להביא פנקס חיסונים ואת חוברת ההתפתחות (Das gelbe Heft).

במידה ואתם מעוניינים להשאיר ילד בן 5.5 שנה נוספת בבית הספר, זה הזמן הטוב להגיש את הבקשה – ולבקש מן הרופא של לשכת הבריאות שיתמוך בה (ר' הפסקה הבאה לגבי דחיית תחילת הלימודים).


דחיית הכניסה לבית הספר בשנה

קיימת אפשרות בברלין לדחות את גיל הכניסה לבית הספר בשנה – צריך להגיש בקשה, שטוענת כי הילד ירוויח מעוד שנה בגן ויחשב לבשל יותר ללכת לבית הספר היסודי. הבקשה צריכה להיות מגובה על ידי מכתב מן הגננת, ועדיף שיהיו תומכים נוספים במידה ויש לילד טיפול אצל רופאי ילדים, קלינאי תקשורת, ריפוי בעיסוק ויועצים התפתחותיים אחרים.

אם רק הגעתם לברלין, והילד שלכם לא יודע גרמנית אבל כבר עבר את גיל ה"דחייה" האפשרי, הוא יופנה לבית הספר השכונתי (או לכל בי"ס אחר שנרשמתם אליו), אך אמור לקבל סיוע בדמות כיתות ללימוד גרמנית כשפה זרה ומורה שמומחית לתחום שתלווה אותו לשילוב. המערכת ערוכה לקבלת ילדים שלא מדברים מילה בגרמנית לתוך הכיתות ה"רגילות", ומידע נוסף בנושא (בגרמנית...) נמצא פה.



צרכים מיוחדים 

בברלין קיימת מגמה של שילוב ילדי חינוך מיוחד (שמסוגלים לכך) בחינוך הכללי, וגם אם יש לכם ילד בעל צרכים מיוחדים, קיימת אפשרות (תלוי בסוג הנכות) שישולב בחינוך הרגיל עם סייעת. בנוסף, חלק מבתי הספר היסודיים הכלליים נגישים לילדים הנעזרים בכיסא גלגלים – על מנת לגלות איזה בתי ספר יסודיים נגישים, ניתן לחפש לפי נגישות לכיסא גלגלים באתר הסנאט (סמנו באתר הבא "behindertengerecht" ובחרו את סוג בית הספר, למשל Grundschule).

אפשרות שנייה לילדים עם צרכים מיוחדים היא בי"ס חצי-משלב: הילדים לומדים בבי"ס שיש בו גם כיתות מיוחדות וגם כיתות קטנות יותר שבהן דגש על האתגרים המיוחדים עימם מתמודד הילד וילדים עם בעיות בריאות/התפתחות דומות. חלק מן הפעילויות הבית-ספריות מתקיימות במסגרת מרכזית וחלקן במסגרת הכיתתית. המקצועות ותכנית הלימודים פחות או יותר זהים לכיתות ה"רגילות", פשוט עם תגבור של סיוע בתחומים שבהם הילדים זקוקים לו או עם שיטות קצת שונות. חלק מבתי הספר היסודיים של החינוך לבעלי צרכים מיוחדים הם "מוסדות מעבר" – ברגע שנקבע שלילד רמה מתאימה לשילוב בחינוך הכללי, הם יכולים לעבור לבית הספר השכונתי.

אפשרות שלישית שמורה רק לילדים עם נכויות קשות במיוחד - בי"ס לחינוך מיוחד במודל ה"קלאסי", נפרד מן המערכת הרגילה, שבה לעיתים לומדים את תכנית היסוד אך לעיתים (במקרה של פיגור קשה למשל), פשוט לומדים לפי תכנית המותאמת לבעיות

לקראת כיתה א' 

בחודשים שלפני הכניסה לכיתה א' תקבלו הזמנה לאסיפת ההורים הראשונה (שמתקיימת עוד לפני תחילת הלימודים) וכן מידע כללי על נהלי בית הספר. חלק מבתי הספר ישלחו גם את רשימת הספרים וצרכים אחרים.

שעות הלימודים 

בברלין שני סוגים של בתי ספר ציבוריים מבחינת שעות הלימודים - Ganztagsschule (יום לימודים ארוך ו- verlässliche Ganztagsschule (בחירה שלכם אם להישאר ליום לימודים ארוך או לא, למעשה בי"ס + צהרון). במרבית בתי הספר ה"גמישים", שעות הלימודים הן 7:45 - 13:00 ולאחר מכן קיימות פעילויות העשרה. מידע נוסף על תכנית הלימודים בבתי הספר, בחלקים הבאים.